פרק זה מכיל את שירת השבח וההלל שאמר דוד המלך, שמופיעה כמעט בנוסח כמעט מדויק גם במזמור י"ח בתהלים.
{א} וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ מִכַּף כָּל-אֹיְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל.
הרקע להבעת התודה הוא ההצלה הנפלאה מכל מי שניסה לפגוע בו.
בכל המאורעות הקשים שעברו עליו הקדוש-ברוך-הוא תמיד היה סלע איתן עליו ניתן היה להישען.
{ב} וַיֹּאמַר: יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, וּמְפַלְטִי-לִי.
{ג} אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה-בּוֹ; מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.
דוד מתאר כיצד בעת צרה הוא פנה לקדוש-ברוך-הוא, והוא ממש הפך עולמות כדי להציל אותו, תרתי משמע.
{י} וַיֵּט שָׁמַיִם, וַיֵּרַד; וַעֲרָפֶל, תַּחַת רַגְלָיו.
{יא} וַיִּרְכַּב עַל-כְּרוּב, וַיָּעֹף; וַיֵּרָא, עַל-כַּנְפֵי-רוּחַ.
{יג} מִנֹּגַהּ, נֶגְדּוֹ; בָּעֲרוּ, גַּחֲלֵי-אֵשׁ.
{יד} יַרְעֵם מִן-שָׁמַיִם, יְהוָה; וְעֶלְיוֹן, יִתֵּן קוֹלוֹ. {טו} וַיִּשְׁלַח חִצִּים, וַיְפִיצֵם; בָּרָק, ויהמם (וַיָּהֹם).
{טז} וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל; בְּגַעֲרַת יְהוָה, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ.
כל זאת משום שהקדוש-ברוך-הוא חפץ בו, בשל צדקתו וניקיון כפיו.
{כ} וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב, אֹתִי; יְחַלְּצֵנִי, כִּי-חָפֵץ בִּי. {כא} יִגְמְלֵנִי יְהוָה, כְּצִדְקָתִי; כְּבֹר יָדַי, יָשִׁיב לִי.
{כב} כִּי שָׁמַרְתִּי, דַּרְכֵי יְהוָה; וְלֹא רָשַׁעְתִּי, מֵאֱלֹהָי.
{כג} כִּי כָל-מִשְׁפָּטָו, לְנֶגְדִּי; וְחֻקֹּתָיו, לֹא-אָסוּר מִמֶּנָּה.
{כד} וָאֶהְיֶה תָמִים, לוֹ; וָאֶשְׁתַּמְּרָה, מֵעֲוֺנִי. {כה} וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי, כְּצִדְקָתִי; כְּבֹרִי, לְנֶגֶד עֵינָיו.
דוד מתאר כיצד הבטיח הקדוש-ברוך-הוא את ניצחונותיו במלחמות, באמצעות הכשרה מיוחדת, הגנה פרטית וכוחות העל שהוא העניק לו.
{לד} מְשַׁוֶּה רגליו (רַגְלַי), כָּאַיָּלוֹת; וְעַל בָּמֹתַי, יַעֲמִדֵנִי.
{לה} מְלַמֵּד יָדַי, לַמִּלְחָמָה; וְנִחַת קֶשֶׁת-נְחוּשָׁה, זְרֹעֹתָי.
{לו} וַתִּתֶּן-לִי, מָגֵן יִשְׁעֶךָ; וַעֲנֹתְךָ, תַּרְבֵּנִי.
{לז} תַּרְחִיב צַעֲדִי, תַּחְתֵּנִי; וְלֹא מָעֲדוּ, קַרְסֻלָּי.
{מ} וַתַּזְרֵנִי חַיִל, לַמִּלְחָמָה; תַּכְרִיעַ קָמַי, תַּחְתֵּנִי.
על כל הטובות שגמל עימו הקדוש-ברוך-הוא מודה דוד.
{נ} עַל-כֵּן אוֹדְךָ יְהוָה, בַּגּוֹיִם; וּלְשִׁמְךָ, אֲזַמֵּר.
{נא} מגדיל (מִגְדּוֹל), יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה-חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד-עוֹלָם.
