בהמשך לדיני הטומאה והטהרה שהובאו בפרשה הקודמת, פרשה זו דנה בשני סוגים נוספים של טומאה, טומאת היולדת ונגעי הצרעת.
במסגרת הלידה האישה נטמאת. תהליך הטהרה מבוצע בשלושה שלבים.
השלב הראשון הוא ימי הטומאה, פרק זמן הנמשך שבוע אם ילדה זכר, או שבועיים אם ילדה נקבה.
ספר ויקרא, פרק י"ב:
{ב} דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָֽלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃
השלב השני הוא ימי הטהרה, הנמשכים שלושים ושלושה ימים אם ילדה זכר, או שישים ושישה ימים אם ילדה נקבה.
ספר ויקרא, פרק י"ב:
{ד} וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טָֽהֳרָ֑ה בְּכָל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טָֽהֳרָֽהּ׃
{ה} וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָֽמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טָֽהֳרָֽה׃
בתום ימי הטהרה מבוצע טקס טהרה, במסגרתו מביאה היולדה קורבנות עולה וחטאת.
ספר ויקרא, פרק י"ב:
{ו} וּבִמְלֹ֣את ׀ יְמֵ֣י טָֽהֳרָ֗הּ לְבֵן֮ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
{ז} וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָֽהֲרָ֖ה מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃
בהמשך הפרשה, וכן בפרשת השבוע הבא, מובאים דיני הטומאה הנגזרים מנגע הצרעת.
הצרעת היא מחלה ניסית, היא מסמנת לחולה על עניין לא תקין, בעיקר לשון הרע, הדורש ממנו לפרוש ממחנה בני ישראל, לשהות בבידוד, להרהר במעשיו ולהיטיב דרכיו.
ספר ויקרא, פרק י"ג:
{מה} וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִֽהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשׁוֹ֙ יִֽהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְטָמֵ֥א ׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא׃
{מו} כָּל־יְמֵ֞י אֲשֶׁ֨ר הַנֶּ֥גַע בּ֛וֹ יִטְמָ֖א טָמֵ֣א ה֑וּא בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה מֽוֹשָׁבֽוֹ׃
כך למשל, כאשר דיברה מרים הנביאה על אחיה משה, היא לקתה בצרעת.
ספר במדבר, פרק י"ב:
{א} ותדבר מרים ואהרון במשה, על-אודות האישה הכושית אשר לקח: כי-אישה כושית, לקח.
{י} והענן, סר מעל האוהל, והנה מרים, מצורעת כשלג; וייפן אהרון אל-מרים, והנה מצורעת.
{טו} ותיסגר מרים מחוץ למחנה, שבעת ימים; והעם לא נסע, עד-היאסף מרים.
{טז} ואחר נסעו העם, מחצרות; ויחנו, במדבר פארן.
הלוקה בצרעת אינו ניגש לרופא לקבלת טיפול, לצרעת אין טיפול. הגורם המופקד על אבחון הצרעת הוא הכהן.
ספר ויקרא, פרק י"ג:
{ב} אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֨חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָא֙ אֶל־אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן א֛וֹ אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּֽהֲנִֽים׃
בהמשך הפרשה אנו מגלים שצרעת יכולה לפגוע גם בבגדים, מעין התראה אחרונה לבעל הבגד לפני שהוא לוקה בצרעת בעצמו.
למעשה הצרעת פוגעת ראשית בבית, כפי שנראה בפרשת השבוע הבא. אם האדם אינו מבין את המסר, היא פוגעת בבגד, ואם גם לאחר מכן הוא אינו מתקן את הנדרש, לוקה האדם בגופו.
ספר ויקרא, פרק י"ג:
{מז} וְהַבֶּ֕גֶד כִּֽי־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת בְּבֶ֣גֶד צֶ֔מֶר א֖וֹ בְּבֶ֥גֶד פִּשְׁתִּֽים׃
{מח} א֤וֹ בִֽשְׁתִי֙ א֣וֹ בְעֵ֔רֶב לַפִּשְׁתִּ֖ים וְלַצָּ֑מֶר א֣וֹ בְע֔וֹר א֖וֹ בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת עֽוֹר׃
{מט} וְהָיָ֨ה הַנֶּ֜גַע יְרַקְרַ֣ק ׀ א֣וֹ אֲדַמְדָּ֗ם בַּבֶּגֶד֩ א֨וֹ בָע֜וֹר אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֨רֶב֙ א֣וֹ בְכָל־כְּלִי־ע֔וֹר נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְהָרְאָ֖ה אֶת־הַכֹּהֵֽן׃
פרשת השבוע הבא דנה באופן הטהרה של המצורע.
;){kind=link}