פרשת כי תצא פותחת בנושא שעורר דיון סוער לא מזמן.
ספר דברים, פרק כ"א:
{י} כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.
{יא} וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה.
האם ניתן להבין מפסוק זה שהתורה מעודדת נישואין לנשים זרות?
חכמינו אומרים שדיברה התורה כנגד יצר הרע, המתגבר על האדם ומבקש להכשילו בחטא. התרחיש של חייל היוצא למלחמה הרחק מביתו ופוגש בזרה מיסתורית ויפה המוצאת חן בעיניו אינו בלתי סביר, וממילא אם לא יותר לו לשאת אותה, סיכוי גבוה שיישא אותה באיסור. אם כן, עדיף שיעשה זאת תחת מגבלות מסוימות, כפי שמתואר בהמשך.
ספר דברים, פרק כ"א:
{יב} וַהֲבֵאתָהּ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה, אֶת-צִפָּרְנֶיהָ.
{יג} וְהֵסִירָה אֶת-שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ, וּבְעַלְתָּהּ, וְהָיְתָה לְךָ, לְאִשָּׁה.
מה המטרה של כל החודש הזה בו מבלה הגויה בביתו לאחר שגילחה את ראשה וגידלה את ציפורניה פרא?
הגויים נהגו בעת שיצאו למלחמה להלביש את בנותיהם בבגדים נאים, על מנת להסיח את דעתם של חיילי האויב מהמלחמה. התורה מציבה בפני החייל השובה אוסף תנאים על מנת להמאיס עליו את הגויה. היא מצווה עליו להסיר ממנה את שמלת שביה, להושיבה בביתו, בחדר בו הוא רגיל לשהות, באופן שבכל עת שייכנס או ייצא מהבית ייתקל בה, כשהיא מבכה את הוריה, בעוד שאישתו הישראלית שמחה ויפה. כל זאת על מנת שיאות לשלחה ולא לשאת אותה.
ספר דברים, פרק כ"א:
{יד} וְהָיָה אִם-לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, וּמָכֹר לֹא-תִמְכְּרֶנָּה, בַּכָּסֶף; לֹא-תִתְעַמֵּר בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ.
הכתוב מבטיח לחייל שסופו למאוס בה ולא לחפוץ לשאת אותה לאישה. בכל מקרה אסור לו להופכה לשפחתו, עליו לשלחה לנפשה.
בהמשך הפרשה מובאים דין בכור מאישה שנואה ודין בן סורר ומורה, בן הסר מדרך הישר וממרה את פי הוריו. מסמיכות הפרשיות האלה לפרשת הנישואין לשבויה ניתן להסיק כי התורה רומזת שאם יבחר החייל בכל זאת לשאת את הגויה, סופו לשונאה וללדת ממנה בן סורר ומורה.
על פי המדרש, דויד המלך עליו השלום נשא אשת יפת תואר, ממנה נולד לו בנו שמרד בו, אבשלום.
;){kind=link}