גיבורה של פרשת השבוע הוא פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן. בסוף הפרשה הקודמת השיא בלעם הרשע עצה לבלק, כיצד לגרום לקב"ה לכעוס על עם ישראל. בנות מדין פיתו את בני ישראל ושידלו אותם לעבוד לפעור, עבודה זרה מגונה במיוחד.
זמרי בן סלוא, ראש שבט שמעון, חטא בפרהסיה, ואת כעסו של הקב"ה מצליחה לשכך נקמתו של פנחס, שדוקר אותו ואת שותפתו לחטא.
בהמשך הפרשה מתבקשים משה רבנו ואלעזר הכהן למנות שוב את העם.
ספר במדבר, פרק כ"ו:
{ב} שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה--לְבֵית אֲבֹתָם
הכתוב מונה את משפחות ישראל, וכשמגיע למשפחות שבט אשר, הוא מציין את שרח, בתו של אשר, בן יעקב אבינו.
ספר במדבר, פרק כ"ו:
{מו} וְשֵׁם בַּת-אָשֵׁר, שָׂרַח.
הכתוב מציין את שרח בת אשר במניין זה משום שעדיין הייתה בחיים.
שרח האריכה ימים, ובמהלך השנים ליוותה את עם ישראל במספר נקודות ציון, בין היתר:
שרח האריכה ימים, ובמהלך השנים ליוותה את עם ישראל במספר נקודות ציון, בין היתר:
בעת שהחליטו אחי יוסף למכור אותו, ידעה שרח את דבר מכירתו בנבואה.
כשגילו אחי יוסף שהוא עודנו בחיים (ושולט בארץ מצרים) לא היו בטוחים כיצד לגלות זאת לאביהם הזקן מבלי שתפרח נשמתו. הייתה זו שרח הנבונה שבישרה לו את הבשורה הטובה שגרמה לרוחו לשוב אליו, ובזכותה זכתה להיכנס עוד בחייה לגן עדן.
לפני שנפטר יעקב אבינו גילה ליוסף סוד, את לשון הגאולה העתידית. כל גואל שישתמש בביטוי "פקוד יפקוד אתכם", הרי הוא גואל של אמת והוא שעתיד לגאול את עם ישראל מסבלות מצרים. יוסף גילה את הסוד לאחיו, ואשר אחיו מסר את הסוד לבתו שעוד הייתה חיה.
ספר שמות, פרק ג':
{טז} לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵאמֹר: פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, וְאֶת-הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם
כך האמין עם ישראל למשה ואהרון בדבר הגאולה, הייתה זו שרח שאישרה להם שזו לשון הגאולה שנמסרה לאבותיהם.
רגע לפני שיצאו בני ישראל ממצרים חיפש משה אחר ארונו של יוסף, על מנת להעלותו לארץ הקודש, כפי שביקש טרם מותו. שרח הראתה למשה היכן קברו אותו המצרים, את המיקום המדויק בנילוס בו שיקעו המצרים את ארון המתכת בו קברו את יוסף.
שנים רבות אחרי שנכנסו בני ישראל לארצם, שבע בן בכרי הנהיג מרד בדויד המלך. לאחר מרדף הוא הסתתר בעיר בשם אבל בן מעכה. יואב בן צרויה, שר צבא דויד, הטיל מצור על העיר וניסה לפרוץ את החומה. אישה חכמה ניהלה איתו משא ומתן והצליחה לשכנע אותו שלא להשחית את העיר כולה בעוון אדם אחד.
ספר שמואל ב', פרק כ':
{טז} וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה, מִן-הָעִיר; שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ, אִמְרוּ-נָא אֶל-יוֹאָב, קְרַב עַד-הֵנָּה, וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ.
על פי המדרש היתה זו שרח בת אשר באישה החכמה, שבזכותה המורד הוצא להורג והפרשה הסתכמה בכך בלבד.
כאמור, שרח בת אשר האריכה ימים, יש המאמינים שגם כיום היא עודנה חיה.
;){kind=link}