בפרשת בוא מובאות שלוש המכות האחרונות בסדרת עשר המכות שהביא הקדוש-ברוך-הוא על מצרים, ובשיאן מתרחש הרגע לו חיכינו, יציאת מצרים.
ספר שמות, פרק י':
{יד} וַיַּעַל הָאַרְבֶּה, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיָּנַח, בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם: כָּבֵד מְאֹד--לְפָנָיו לֹא-הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה-כֵּן.
{טו} וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ, וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ, וַיֹּאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל-פְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד; וְלֹא-נוֹתַר כָּל-יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
הארבה היה כל כך כבד שמי שהביט החוצה היה עשוי לחשוב שחשוך בחוץ. המצרים זכו לפרומו לקראת המכה הבאה, מכת חושך.
ספר שמות, פרק י':
{כב} וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַשָּׁמָיִם; וַיְהִי חֹשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
{כג} לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו--שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם.
ע"פ המדרש החושך היה כ"כ עבה וסמיך שהיה אפשר למשש אותו. במשך שלושה ימים המצרים לא הצליחו לראות איש את אחיו, ואילו במשך שלושה ימים נוספים האפלה היתה כ"כ מוחלטת ומוחשית שמי שישב לא היה יכול לקום ומי שקם לא יכול היה לשבת. ומה עשו בני ישראל בשלושת הימים האחרונים? ביקרו בבתי המצרים וערכו רשימת מלאי של הכלים, הבגדים והתכשיטים שמצאו בבתיהם של שכניהם המצרים. כל זאת מבלי להיתקל במצרים עצמם, שכאמור לא יכלו לזוז.
ספר בראשית, פרק ט"ו:
{יג} וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.
{יד} וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
הקדוש-ברוך-הוא מבטיח לאברהם אבינו, במעמד המכונה "ברית בין הבתרים", שלאחר שיעבוד בניו בארץ זרה הם יצאו ממנה ברכוש גדול. ואכן, רגע לפני שבני ישראל יוצאים ממצרים ההבטחה הזו מתממשת.
ספר שמות, פרק י"ב:
{לה} וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת.
{לו} וַיהוָה נָתַן אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרַיִם--וַיַּשְׁאִלוּם; וַיְנַצְּלוּ, אֶת-מִצְרָיִם.
כדי שפרעה באמת ישחרר את בני ישראל ממצרים, נדרשת המכה האולטימטיבית.
ספר שמות פרק י"ב:
{כ"ט} וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.
{ל} וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, בְּמִצְרָיִם: כִּי-אֵין בַּיִת, אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת.
{לא} וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי--גַּם-אַתֶּם, גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם.
תארו לעצמם את הסיטואציה, מלך מצרים, שספג תשע מכות איומות במשך החודשים האחרונים מבלי להיכנע, מתעורר בבהלה באמצע הלילה, יוצא מארמונו ומתחיל לצעוק בפאניקה בקולי קולות "היכן משה? היכן אהרון?"
ספר שמות, פרק י"ב:
{לג} וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ: כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים.
פרעה ועמו שסירבו בתוקף לשחרר את עם העבדים שכבר שנים משרתים אותם בנאמנות כמעט שבועטים אותם החוצה.
ספר שמות, פרק י"ב:
{מ} וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
{מא} וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת יְהוָה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
{מב} לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.
פרק השעבוד מסתיים בקריאת מזל טוב, עם נולד.
בפרשת בוא מובאות שלוש המכות האחרונות בסדרת עשר המכות שהביא הקדוש-ברוך-הוא על מצרים, ובשיאן מתרחש הרגע לו חיכינו, יציאת מצרים.
ספר שמות, פרק י':
{יד} וַיַּעַל הָאַרְבֶּה, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיָּנַח, בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם: כָּבֵד מְאֹד--לְפָנָיו לֹא-הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה-כֵּן.
{טו} וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ, וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ, וַיֹּאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל-פְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד; וְלֹא-נוֹתַר כָּל-יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
הארבה היה כל כך כבד שמי שהביט החוצה היה עשוי לחשוב שחשוך בחוץ. המצרים זכו לפרומו לקראת המכה הבאה, מכת חושך.
ספר שמות, פרק י':
{כב} וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַשָּׁמָיִם; וַיְהִי חֹשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
{כג} לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו--שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם.
ע"פ המדרש החושך היה כ"כ עבה וסמיך שהיה אפשר למשש אותו. במשך שלושה ימים המצרים לא הצליחו לראות איש את אחיו, ואילו במשך שלושה ימים נוספים האפלה היתה כ"כ מוחלטת ומוחשית שמי שישב לא היה יכול לקום ומי שקם לא יכול היה לשבת. ומה עשו בני ישראל בשלושת הימים האחרונים? ביקרו בבתי המצרים וערכו רשימת מלאי של הכלים, הבגדים והתכשיטים שמצאו בבתיהם של שכניהם המצרים. כל זאת מבלי להיתקל במצרים עצמם, שכאמור לא יכלו לזוז.
ספר בראשית, פרק ט"ו:
{יג} וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.
{יד} וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
הקדוש-ברוך-הוא מבטיח לאברהם אבינו, במעמד המכונה "ברית בין הבתרים", שלאחר שיעבוד בניו בארץ זרה הם יצאו ממנה ברכוש גדול. ואכן, רגע לפני שבני ישראל יוצאים ממצרים ההבטחה הזו מתממשת.
ספר שמות, פרק י"ב:
{לה} וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת.
{לו} וַיהוָה נָתַן אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרַיִם--וַיַּשְׁאִלוּם; וַיְנַצְּלוּ, אֶת-מִצְרָיִם.
כדי שפרעה באמת ישחרר את בני ישראל ממצרים, נדרשת המכה האולטימטיבית.
ספר שמות פרק י"ב:
{כ"ט} וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.
{ל} וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, בְּמִצְרָיִם: כִּי-אֵין בַּיִת, אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת.
{לא} וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי--גַּם-אַתֶּם, גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם.
תארו לעצמם את הסיטואציה, מלך מצרים, שספג תשע מכות איומות במשך החודשים האחרונים מבלי להיכנע, מתעורר בבהלה באמצע הלילה, יוצא מארמונו ומתחיל לצעוק בפאניקה בקולי קולות "היכן משה? היכן אהרון?"
ספר שמות, פרק י"ב:
{לג} וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ: כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים.
פרעה ועמו שסירבו בתוקף לשחרר את עם העבדים שכבר שנים משרתים אותם בנאמנות כמעט שבועטים אותם החוצה.
ספר שמות, פרק י"ב:
{מ} וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
{מא} וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת יְהוָה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
{מב} לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.
פרק השעבוד מסתיים בקריאת מזל טוב, עם נולד.