בפרשת ראה ממשיך משה להכין את בני ישראל לקראת הכניסה המיוחלת לארץ הקודש.
ספר דברים, פרק י"א:
{לא} כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ
{לב} וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם.
בין היתר מצווים בני ישראל לבנות את בית המקדש בירושלים.
ספר דברים, פרק י"ב:
{י} וַעֲבַרְתֶּם, אֶת-הַיַּרְדֵּן, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם; וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל-אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב, וִישַׁבְתֶּם-בֶּטַח.
{יא} וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם--שָׁמָּה תָבִיאוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם, וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם, אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהוָה.
על מנת שבני ישראל יתחייבו בבניית בית המקדש צריכים להתקיים שני תנאים.
הראשון הוא "וישבתם בארץ", כלומר שתחלקו את הארץ ביניכם באופן שכל אחד יכיר את חלקו בנחלת שבטו. התנאי השני הוא
ו"הניח לכם מכל אויבכם" כלומר מנוחה מוחלטת מכל הגויים הנלחמים בעם ישראל.
שני התנאים האלה התקיימו בימיו של דויד המלך עליו השלום, אז חלה מצוות "והיה המקום", מצוות בניית בית הבחירה בירושלים.
ספר שמואל ב', פרק ז':
{א} וַיְהִי, כִּי-יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ; וַיהוָה הֵנִיחַ-לוֹ מִסָּבִיב, מִכָּל-אֹיְבָיו.
{ב} וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אֶל-נָתָן הַנָּבִיא, רְאֵה נָא, אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים; וַאֲרוֹן, הָאֱלֹהִים, יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה.
אומר דויד המלך לנתן הנביא "האם ראוי שהמלך ישב בשלווה בארמונו המפואר בעוד שארון האלוקים שוכן באוהל עראי?"
הוא מסיק שעליו לבנות את בית הבחירה. יחד עם זאת הקדוש ברוך מבשר לו על ידי נתן הנביא כי בנו הוא שיזכה לבנות אותו.
ספר שמואל ב', פרק ז':
{יב} כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ, וְשָׁכַבְתָּ אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַהֲקִימֹתִי אֶת-זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ; וַהֲכִינֹתִי, אֶת-מַמְלַכְתּוֹ.
{יג} הוּא יִבְנֶה-בַּיִת, לִשְׁמִי; וְכֹנַנְתִּי אֶת-כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, עַד-עוֹלָם.
ואכן אנו מוצאים בדברי שלמה אל חירם מלך צור, בעת שפנה אליו בבקשה למשלוח מיוחד מארזי הלבנון המובחרים לטובת בניית בית המקדש
ספר מלכים א', פרק ה':
{יז} אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ--עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי).
{יח} וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב: אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע.
{יט} וְהִנְנִי אֹמֵר--לִבְנוֹת בַּיִת, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-דָּוִד אָבִי לֵאמֹר, בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל-כִּסְאֶךָ, הוּא-יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי.
שמא לא יכול היה דויד לבנות את בית הבחירה? כמובן שיכול היה, אך לא היה רשאי מפני ששפך דם רב במלחמות, בדיוק כפי שמובא בפרשת ראה, קודם "והניח לכם מכל אויבכם" ורק אז "והיה המקום".
יהי רצון שנזכה לחזות בבניין בית המקדש במהרה בימינו, בקיבוץ כל השבטים חזרה לנחלתם בארץ ישראל ובמנוחה מוחלטת ונצחית מכל אויבינו.
בפרשת ראה ממשיך משה להכין את בני ישראל לקראת הכניסה המיוחלת לארץ הקודש.
ספר דברים, פרק י"א:
{לא} כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ
{לב} וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם.
בין היתר מצווים בני ישראל לבנות את בית המקדש בירושלים.
ספר דברים, פרק י"ב:
{י} וַעֲבַרְתֶּם, אֶת-הַיַּרְדֵּן, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם; וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל-אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב, וִישַׁבְתֶּם-בֶּטַח.
{יא} וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם--שָׁמָּה תָבִיאוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם, וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם, אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהוָה.
על מנת שבני ישראל יתחייבו בבניית בית המקדש צריכים להתקיים שני תנאים.
הראשון הוא "וישבתם בארץ", כלומר שתחלקו את הארץ ביניכם באופן שכל אחד יכיר את חלקו בנחלת שבטו. התנאי השני הוא
ו"הניח לכם מכל אויבכם" כלומר מנוחה מוחלטת מכל הגויים הנלחמים בעם ישראל.
שני התנאים האלה התקיימו בימיו של דויד המלך עליו השלום, אז חלה מצוות "והיה המקום", מצוות בניית בית הבחירה בירושלים.
ספר שמואל ב', פרק ז':
{א} וַיְהִי, כִּי-יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ; וַיהוָה הֵנִיחַ-לוֹ מִסָּבִיב, מִכָּל-אֹיְבָיו.
{ב} וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אֶל-נָתָן הַנָּבִיא, רְאֵה נָא, אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים; וַאֲרוֹן, הָאֱלֹהִים, יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה.
אומר דויד המלך לנתן הנביא "האם ראוי שהמלך ישב בשלווה בארמונו המפואר בעוד שארון האלוקים שוכן באוהל עראי?"
הוא מסיק שעליו לבנות את בית הבחירה. יחד עם זאת הקדוש ברוך מבשר לו על ידי נתן הנביא כי בנו הוא שיזכה לבנות אותו.
ספר שמואל ב', פרק ז':
{יב} כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ, וְשָׁכַבְתָּ אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַהֲקִימֹתִי אֶת-זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ; וַהֲכִינֹתִי, אֶת-מַמְלַכְתּוֹ.
{יג} הוּא יִבְנֶה-בַּיִת, לִשְׁמִי; וְכֹנַנְתִּי אֶת-כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, עַד-עוֹלָם.
ואכן אנו מוצאים בדברי שלמה אל חירם מלך צור, בעת שפנה אליו בבקשה למשלוח מיוחד מארזי הלבנון המובחרים לטובת בניית בית המקדש
ספר מלכים א', פרק ה':
{יז} אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ--עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי).
{יח} וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב: אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע.
{יט} וְהִנְנִי אֹמֵר--לִבְנוֹת בַּיִת, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-דָּוִד אָבִי לֵאמֹר, בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל-כִּסְאֶךָ, הוּא-יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי.
שמא לא יכול היה דויד לבנות את בית הבחירה? כמובן שיכול היה, אך לא היה רשאי מפני ששפך דם רב במלחמות, בדיוק כפי שמובא בפרשת ראה, קודם "והניח לכם מכל אויבכם" ורק אז "והיה המקום".
יהי רצון שנזכה לחזות בבניין בית המקדש במהרה בימינו, בקיבוץ כל השבטים חזרה לנחלתם בארץ ישראל ובמנוחה מוחלטת ונצחית מכל אויבינו.