פרשת עקב מכילה את הפרשה השנייה של קריאת שמע, שנפתחת כך:
ספר דברים, פרק י"א:
{יג} וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.
מדוע נאמר "היום?" הרי בני ישראל נצטוו על התורה לפני ארבעים שנה. הכתוב מבקש שיהיו דברי התורה חביבים על עם ישראל כדברים חדשים שנשמעו היום לראשונה. כמו איגרת חדשה מהמלך שכולם רצים לקראתה על מנת לשמוע את מצוות המלך.
מה משמעותה של ה"אהבה"? קיום מצוות האל מתוך אהבה אליו. אמרו חכמים שכשעבד עושה את מלאכתו אצל אדונו מתוך יראה בלבד, שמא לא ישלם לו את שכרו, הרי שאם הטורח יהיה רב מדי יניח העבד את האדון וילך לו. לעומת זאת, כשעבד עושה את מלאכתו מתוך אהבה, הרי הוא עובדו בכל אופן לו הוא נדרש והוא שמח לעשות את רצונו.
עוד אנו מסיקים מהאהבה הנזכרת בפסוק זה ללמוד תורה ולקיימה לשמה. שלא נלמד תורה כדי להתעשר, להתכבד בתואר רב, אפילו לא כדי לקבל שכר בעולם הבא. עלינו לעשות הכל מאהבת השם בלבד. הטובות הנגזרות מכך תגענה ממילא כפועל יוצא.
כיצד יש "לעובדו"? לרוב כשנזכרת "עבודה" בתורה, הכוונה היא לעבודת המזבח והקורבנות. יחד עם זאת, מכיוון שנאמר "לעובדו בכל לבבכם", ניתן להסיק שהכוונה היא לעבודה שבלב, היא התפילה.
ספר דניאל פרק ו'
{יז} בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר, וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל, וּרְמוֹ, לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא; עָנֵה מַלְכָּא, וְאָמַר לְדָנִיֵּאל, אֱלָהָךְ דִּי אנתה (אַנְתְּ) פָּלַח-לֵהּ בִּתְדִירָא, הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ.
בעת שהביאו את דניאל להשליכו לגוב אריות אמר לו נבוכדנאצר "אלוקיך אותו אתה עובד באופן תדיר הוא יצילך". כמובן שבבבל לא התקיים כל פולחן, כוונתו של נבוכדנאצר היתה לתפילתו היומיומית של דניאל. שלוש פעמים ביום היה דניאל כורע על ברכיו ומתפלל בחלונות הפתוחים לכיוון ירושלים.
בספר תהלים מבקש דויד המלך שתהא תפילתו רצויה כהקטרת הקטורת, ונשיאת כפיו כמנחה הנקטרת בערב.
ספר תהלים, פרק קמ"א:
{ב} תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ; מַשְׂאַת כַּפַּי, מִנְחַת-עָרֶב.
מהו "בכל לבבכם"? בשני היצרים שבליבנו.
לא רק ביצר הטוב המביא לאהבת השם, אלא אף ביצר הרע לאהוב אותו, באמצעות כיבוש היצר הרע והכנעתו באופן שאף בעת הרעה והעונש עדיין לא תסור אהבת השם מליבנו. במסכת ברכות נאמר "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", כלומר לזכור תמיד שכל מה שנגזר עלינו משמיים, רק לטובתנו הוא, מאהבת השם הרבה אלינו.
כמו כן, "בכל ללבכם" מבקש שלא יהיה ליבנו חלוק על המקום. אף אם נראה דברים בהנהגתו שאינם ברורים לנו, למשל שלרשעים טוב בעוד שלצדיקים רע, עדיין אין לנו להרהר אחר מידותיו. הרי אם דעתנו חלוקה עליו הרי שאין אהבתנו כלפיו שלמה.
כיצד "בכל נפשכם"? אף אם הקב"ה נוטל את נפשנו.
גם אם שמירת תורתו ומצוותיו כרוכים חלילה במסירת נפשנו למיתה, הרי שאנו מצווים לאוהבו בכל נפשנו ולמות על קידוש שמו (במצוות שבהן נאמר "ייהרג ואל יעבור").
יהי רצון שנזכה לאהוב את השם אלוקינו אהבת אמת.
פרשת עקב מכילה את הפרשה השנייה של קריאת שמע, שנפתחת כך:
ספר דברים, פרק י"א:
{יג} וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.
מדוע נאמר "היום?" הרי בני ישראל נצטוו על התורה לפני ארבעים שנה. הכתוב מבקש שיהיו דברי התורה חביבים על עם ישראל כדברים חדשים שנשמעו היום לראשונה. כמו איגרת חדשה מהמלך שכולם רצים לקראתה על מנת לשמוע את מצוות המלך.
מה משמעותה של ה"אהבה"? קיום מצוות האל מתוך אהבה אליו. אמרו חכמים שכשעבד עושה את מלאכתו אצל אדונו מתוך יראה בלבד, שמא לא ישלם לו את שכרו, הרי שאם הטורח יהיה רב מדי יניח העבד את האדון וילך לו. לעומת זאת, כשעבד עושה את מלאכתו מתוך אהבה, הרי הוא עובדו בכל אופן לו הוא נדרש והוא שמח לעשות את רצונו.
עוד אנו מסיקים מהאהבה הנזכרת בפסוק זה ללמוד תורה ולקיימה לשמה. שלא נלמד תורה כדי להתעשר, להתכבד בתואר רב, אפילו לא כדי לקבל שכר בעולם הבא. עלינו לעשות הכל מאהבת השם בלבד. הטובות הנגזרות מכך תגענה ממילא כפועל יוצא.
כיצד יש "לעובדו"? לרוב כשנזכרת "עבודה" בתורה, הכוונה היא לעבודת המזבח והקורבנות. יחד עם זאת, מכיוון שנאמר "לעובדו בכל לבבכם", ניתן להסיק שהכוונה היא לעבודה שבלב, היא התפילה.
ספר דניאל פרק ו'
{יז} בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר, וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל, וּרְמוֹ, לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא; עָנֵה מַלְכָּא, וְאָמַר לְדָנִיֵּאל, אֱלָהָךְ דִּי אנתה (אַנְתְּ) פָּלַח-לֵהּ בִּתְדִירָא, הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ.
בעת שהביאו את דניאל להשליכו לגוב אריות אמר לו נבוכדנאצר "אלוקיך אותו אתה עובד באופן תדיר הוא יצילך". כמובן שבבבל לא התקיים כל פולחן, כוונתו של נבוכדנאצר היתה לתפילתו היומיומית של דניאל. שלוש פעמים ביום היה דניאל כורע על ברכיו ומתפלל בחלונות הפתוחים לכיוון ירושלים.
בספר תהלים מבקש דויד המלך שתהא תפילתו רצויה כהקטרת הקטורת, ונשיאת כפיו כמנחה הנקטרת בערב.
ספר תהלים, פרק קמ"א:
{ב} תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ; מַשְׂאַת כַּפַּי, מִנְחַת-עָרֶב.
מהו "בכל לבבכם"? בשני היצרים שבליבנו.
לא רק ביצר הטוב המביא לאהבת השם, אלא אף ביצר הרע לאהוב אותו, באמצעות כיבוש היצר הרע והכנעתו באופן שאף בעת הרעה והעונש עדיין לא תסור אהבת השם מליבנו. במסכת ברכות נאמר "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", כלומר לזכור תמיד שכל מה שנגזר עלינו משמיים, רק לטובתנו הוא, מאהבת השם הרבה אלינו.
כמו כן, "בכל ללבכם" מבקש שלא יהיה ליבנו חלוק על המקום. אף אם נראה דברים בהנהגתו שאינם ברורים לנו, למשל שלרשעים טוב בעוד שלצדיקים רע, עדיין אין לנו להרהר אחר מידותיו. הרי אם דעתנו חלוקה עליו הרי שאין אהבתנו כלפיו שלמה.
כיצד "בכל נפשכם"? אף אם הקב"ה נוטל את נפשנו.
גם אם שמירת תורתו ומצוותיו כרוכים חלילה במסירת נפשנו למיתה, הרי שאנו מצווים לאוהבו בכל נפשנו ולמות על קידוש שמו (במצוות שבהן נאמר "ייהרג ואל יעבור").
יהי רצון שנזכה לאהוב את השם אלוקינו אהבת אמת.