פרשת שלח מתחילה בסיפור המרגלים. הקדוש ברוך מוציא את בני ישראל ממצרים ומבטיח להביא אותם אל ארץ זבת חלב ודבש. על אף ההבטחה בני ישראל מבקשים לשלוח מרגלים כדי לבדוק את הארץ. אם היא טובה (במעינות ותהומות בריאים), אם העם בה חזק או רפה, מעט או רב וכן הלאה.
זוכרים את הבול עם שני המרגלים שנושאים אשכול ענבים?
מהתמונה שעל הבול והכיתוב "ארץ אשר היא זבת חלב ודבש" אפשר בקלות לפספס את כוונתם המקורית של המרגלים ואת ההשלכות שלה.
ספר במדבר, פרק י״ג:
{כג} וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃
על הפסוק הזה מפרש רש"י:
"שמונה נטלו אשכול, אחד נטל תאנה ואחד רמון, יהושע וכלב לא נטלו כלום, לפי שכל עצמם להוציא דבה נתכונו, כשם שפריה משנה כך עמה משנה"
מתוך שנים עשר המרגלים שנבחרו לייצג את שנים עשר שבטי ישראל, עשרה (למעט יהושוע בן נון ממטה אפרים וכלב בן יפונה ממטה יהודה) בחרו להוציא את דיבת הארץ רעה, והם השתמשו בפרי ה"משונה" שלה כדי להמחיש זאת.
{לב} וַיּוֹצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת׃
עם ישראל האמין לדברי המרגלים ובכה כל הלילה.
פרק י״ד:
{א} וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃
{ב} וַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־הָעֵדָ֗ה לוּ־מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ׃
הבכי שבכו אבותינו באותה הלילה הפך לנו לבכיה לדורות. בעקבות חטא זה בני ישראל סבבו ארבעים שנה במדבר, כך שהחוטאים בחטא זה נקברו במדבר ולא נכנסו לארץ הטובה. ע"פ המדרש החטא התרחש בתשעה באב, ומאז התרחשו במועד זה מאורעות קשים לעם ישראל, בין היתר חרבן בית המקדש הראשון, חרבן בית השני, נפילת העיר ביתר וגירוש ספרד.
יהי רצון שנזכה לתקן את החטא הזה.
פרשת שלח מתחילה בסיפור המרגלים. הקדוש ברוך מוציא את בני ישראל ממצרים ומבטיח להביא אותם אל ארץ זבת חלב ודבש. על אף ההבטחה בני ישראל מבקשים לשלוח מרגלים כדי לבדוק את הארץ. אם היא טובה (במעינות ותהומות בריאים), אם העם בה חזק או רפה, מעט או רב וכן הלאה.
זוכרים את הבול עם שני המרגלים שנושאים אשכול ענבים?
מהתמונה שעל הבול והכיתוב "ארץ אשר היא זבת חלב ודבש" אפשר בקלות לפספס את כוונתם המקורית של המרגלים ואת ההשלכות שלה.
ספר במדבר, פרק י״ג:
{כג} וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃
על הפסוק הזה מפרש רש"י:
"שמונה נטלו אשכול, אחד נטל תאנה ואחד רמון, יהושע וכלב לא נטלו כלום, לפי שכל עצמם להוציא דבה נתכונו, כשם שפריה משנה כך עמה משנה"
מתוך שנים עשר המרגלים שנבחרו לייצג את שנים עשר שבטי ישראל, עשרה (למעט יהושוע בן נון ממטה אפרים וכלב בן יפונה ממטה יהודה) בחרו להוציא את דיבת הארץ רעה, והם השתמשו בפרי ה"משונה" שלה כדי להמחיש זאת.
{לב} וַיּוֹצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת׃
עם ישראל האמין לדברי המרגלים ובכה כל הלילה.
פרק י״ד:
{א} וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃
{ב} וַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־הָעֵדָ֗ה לוּ־מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ׃
הבכי שבכו אבותינו באותה הלילה הפך לנו לבכיה לדורות. בעקבות חטא זה בני ישראל סבבו ארבעים שנה במדבר, כך שהחוטאים בחטא זה נקברו במדבר ולא נכנסו לארץ הטובה. ע"פ המדרש החטא התרחש בתשעה באב, ומאז התרחשו במועד זה מאורעות קשים לעם ישראל, בין היתר חרבן בית המקדש הראשון, חרבן בית השני, נפילת העיר ביתר וגירוש ספרד.
יהי רצון שנזכה לתקן את החטא הזה.