בברכות השחר אנו מברכים מדי בוקר:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, רוקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם:
עלינו להודות לבורא עולם על החסד שהוא עשה עימנו בכך שהוא פרש את האדמה על פני המים, באופן שהם אינם מכסים אותה.
מדוע? הרי אילו לא היתה אדמה לא היינו חיים בעולם, וממילא לא היה אכפת לנו שהאדמה תכוסה במים.
יחד עם זאת חשוב להבין שהגענו לעולם הזה כדי לקבל שכר על לימוד התורה וקיום המצוות. כל זאת על מנת שנזכה לחיי העולם הבא. מסתמן שהקדוש-ברוך-הוא אכן עשה עימנו חסד בכך שאנו מתהלכים על פני האדמה.
אך יש גם עניין נוסף מעבר לכך. אם הוא חשף את פני האדמה ביום השלישי לבריאה, מדוע עלינו להודות על כך מדי יום ביומו?
ספר תהלים, פרק קי"ט:
{פט} לְעוֹלָ֥ם יְהוָ֑ה דְּ֝בָֽרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃
גילוי פני האדמה על המים לא התרחש ביום השלישי לבריאה ובכך הסתיים. הוא ממשיך להתרחש בכל רגע נתון מאז.
ספר בראשית, פרק א':
{ט} וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן.
המילים בפסוק זה, המופיע במעשה הבריאה, תלויות ברקיע באופן תמידי.
ספר נחמיה, פרק ט':
{ו} אַתָּה-הוּא יְהוָה, לְבַדֶּךָ--את (אַתָּה) עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל-צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל-אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת-כֻּלָּם; וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.
בכל רגע נתון תלוי קיום העולם במאמרו של הקדוש-ברוך-הוא, הוא "מחיה" אותו, בלשון הווה.
המאמרות שבהם נברא העולם תלויים ומקיימים אותו כל הזמן. הקדוש-ברוך-הוא יכול ברגע קט להעלים את הכל כלא היה.
בכל זאת בכל בוקר אנו מתעוררים מחדש וזוכים להודות לו על כך בברכות השחר.
