הפרק מתחיל מהנקודה בה נפסק הפרק הקודם. שמואל מושח בשמן את שאול ובכך ממליך אותו על ישראל.
{א} וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת-פַּךְ הַשֶּׁמֶן, וַיִּצֹק עַל-רֹאשׁוֹ--וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיֹּאמֶר--הֲלוֹא כִּי-מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל-נַחֲלָתוֹ, לְנָגִיד.
הוא מתאר בפניו את שרשרת האירועים הצפויים להתרחש בדרכו לביתו. הוא עתיד לפגוש אנשים, חלקם יספרו לו כי האתונות נמצאו וכעת אביו דואג לו, חלקם יתנו לו לחם ועם חלקם הוא צפוי להתנבא. מהלך זה יגרום לשינוי עמוק באישיותו. התקיימותם המדויקת של האירועים האלה היא סימן לכך שהקדוש-ברוך-הוא עומד לצידו, ושהוא אכן מינה אותו למושל על עמו.
{ו} וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה, וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם; וְנֶהְפַּכְתָּ, לְאִישׁ אַחֵר.
{ז} וְהָיָה, כִּי תבאינה (תָבֹאנָה) הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה--לָךְ: עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ, כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ.
{ח} וְיָרַדְתָּ לְפָנַי, הַגִּלְגָּל, וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ, לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים; שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל, עַד-בּוֹאִי אֵלֶיךָ, וְהוֹדַעְתִּי לְךָ, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.
כל האותות אכן מתקיימים כסדרם. כששאול מסיים להתנבא הוא פוגש בדודו ומספר לו את שאירע בראשי פרקים, עד לפגישה עם שמואל הנביא. את משיחתו למלך הוא מסתיר בצניעותו.
{טז} וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, אֶל-דּוֹדוֹ, הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ, כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת; וְאֶת-דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא-הִגִּיד לוֹ, אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל.
שמואל מכנס את כל העם במצפה לטובת המלכה פומבית. ראשית הוא מזכיר לבני ישראל שהם אלה שדרשו שימליכו עליהם מלך. בהמשך הוא עושה שימוש בגורל כדי לאתר את המלך מבין המוני העם. בהתחלה מתמקד הגורל בשבט בנימין ולאט לאט התוצאות מצטמצמות עד שנבחר שאול. בצניעות, שנראה שלגמרי מאפיינת אותו, שאול מסתתר עד שמוצאים אותו ומביאים אותו להמלכה.
{כ} וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל, אֵת כָּל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלָּכֵד, שֵׁבֶט בִּנְיָמִן.
{כא} וַיַּקְרֵב אֶת-שֵׁבֶט בִּנְיָמִן, לְמִשְׁפְּחֹתָו, וַתִּלָּכֵד, מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי; וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן-קִישׁ, וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא.
{כב} וַיִּשְׁאֲלוּ-עוֹד, בַּיהוָה, הֲבָא עוֹד, הֲלֹם אִישׁ; {ס} וַיֹּאמֶר יְהוָה, הִנֵּה-הוּא נֶחְבָּא אֶל-הַכֵּלִים.
{כג} וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם, וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם; וַיִּגְבַּהּ, מִכָּל-הָעָם, מִשִּׁכְמוֹ, וָמָעְלָה.
{כד} וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-כָּל-הָעָם, הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ יְהוָה, כִּי אֵין כָּמֹהוּ, בְּכָל-הָעָם; וַיָּרִעוּ כָל-הָעָם וַיֹּאמְרוּ, יְחִי הַמֶּלֶךְ.
שמואל חוזר על חוקי המלך בפני העם, מעלה אותם על הכתב ושולח את העם לביתו. חלק מהעם דבק בשאול ומלווה אותו. לעומת זאת כמה בני בליעל חושבים אחרת על המלכתו. שאול בצניעותו מתעלם מהם.
{כז} וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ, מַה-יֹּשִׁעֵנוּ זֶה, וַיִּבְזֻהוּ, וְלֹא-הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה; וַיְהִי, כְּמַחֲרִישׁ.
;){kind=link}