לאחר שבעה חודשים בהם ספגו הפלשתים מכות קשות הם מחליטים להחזיר את ארון הברית לישראל. הם מתייעצים עם מיטב הכהנים והקוסמים ומחליטים לפצות את הארון כדי לכפר על לקיחתו.
{ד} וַיֹּאמְרוּ, מָה הָאָשָׁם אֲשֶׁר נָשִׁיב לוֹ, וַיֹּאמְרוּ מִסְפַּר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, חֲמִשָּׁה עפלי (טְחֹרֵי) זָהָב וַחֲמִשָּׁה עַכְבְּרֵי זָהָב: כִּי-מַגֵּפָה אַחַת לְכֻלָּם, וּלְסַרְנֵיכֶם.
במקביל מציעים הכהנים והקוסמים לוודא שהוא אכן הגורם לכל הצרות שהם חוו לאחרונה. הם מציעים שאת הארון תישאנה שתי פרות צעירות שהמליטו לאחרונה ושמעולם לא נשאו משא. אם הפרות תתרחקנה לכיוון בית שמש, המנוגד לכיוון געיית העגלים שלהן (כלומר שלא כדרך הטבע), הרי זה סימן שהארון אחראי למכות בהן לקו.
{ז} וְעַתָּה, קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת, וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל; וַאֲסַרְתֶּם אֶת-הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה, וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה.
{ח} וּלְקַחְתֶּם אֶת-אֲרוֹן יְהוָה, וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל-הָעֲגָלָה, וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם, תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ; וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ, וְהָלָךְ.
{ט} וּרְאִיתֶם, אִם-דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ--הוּא עָשָׂה לָנוּ, אֶת-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת; וְאִם-לֹא, וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ--מִקְרֶה הוּא, הָיָה לָנוּ.
כך בדיוק אירע. הפרות הובילו את ארון הברית לבית שמש, לעיניהם המשתאות של סרני פלשתים.
{יב} וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ, עַל-דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ, בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא-סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול; וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם, עַד-גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ.
{יד} וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל-שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית-הַשִּׁמְשִׁי, וַתַּעֲמֹד שָׁם, וְשָׁם, אֶבֶן גְּדוֹלָה; וַיְבַקְּעוּ, אֶת-עֲצֵי הָעֲגָלָה, וְאֶת-הַפָּרוֹת, הֶעֱלוּ עֹלָה לַיהוָה.
{טו} וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת-אֲרוֹן יְהוָה, וְאֶת-הָאַרְגַּז אֲשֶׁר-אִתּוֹ אֲשֶׁר-בּוֹ כְלֵי-זָהָב, וַיָּשִׂמוּ, אֶל-הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה; וְאַנְשֵׁי בֵית-שֶׁמֶשׁ, הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא--לַיהוָה.
סיומו של הסיפור משמח פחות. אנשי בית שמש אינם נוהגים בארון הברית בכבוד הראוי ולכן נענשים.
{יט} וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית-שֶׁמֶשׁ, כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יְהוָה, וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ, חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ; וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם, כִּי-הִכָּה יְהוָה בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה.
{כ} וַיֹּאמְרוּ, אַנְשֵׁי בֵית-שֶׁמֶשׁ, מִי יוּכַל לַעֲמֹד, לִפְנֵי יְהוָה הָאֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה; וְאֶל-מִי, יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ.
{כא} וַיִּשְׁלְחוּ, מַלְאָכִים, אֶל-יוֹשְׁבֵי קִרְיַת-יְעָרִים, לֵאמֹר: הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים, אֶת-אֲרוֹן יְהוָה--רְדוּ, הַעֲלוּ אֹתוֹ אֲלֵיכֶם.
הם מבקשים מאנשי קריית יערים לקחת את הארון אליהם.
