בפרק זה מתגלה הקדוש-ברוך-הוא לראשונה לשמואל. בתחילת הפרק אנו למדים שבאותם הימים הנבואה לא היתה שכיחה בישראל.
{א} וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת-יְהוָה, לִפְנֵי עֵלִי; וּדְבַר-יְהוָה, הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם--אֵין חָזוֹן, נִפְרָץ.
לילה. עלי שוכב במקומו. שמואל שוכב בהיכל שבו נמצא ארון הברית.
הקדוש-ברוך-הוא קורא לשמואל, אך שמואל הצעיר שאינו מורגל בנבואה מניח שעלי קורא לו. לאחר שלוש פעמים בהן מתייצב שמואל מול עלי, מבין עלי שהקדוש-ברוך-הוא קורא לשמואל, וכך הוא מנחה אותו כיצד להשיב.
{ז} וּשְׁמוּאֵל, טֶרֶם יָדַע אֶת-יְהוָה; וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו, דְּבַר-יְהוָה.
{ח} וַיֹּסֶף יְהוָה קְרֹא-שְׁמוּאֵל, בַּשְּׁלִישִׁת, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-עֵלִי, וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי; וַיָּבֶן עֵלִי, כִּי יְהוָה קֹרֵא לַנָּעַר.
{ט} וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל, לֵךְ שְׁכָב, וְהָיָה אִם-יִקְרָא אֵלֶיךָ, וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר יְהוָה כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ; וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל, וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ.
{י} וַיָּבֹא יְהוָה וַיִּתְיַצַּב, וַיִּקְרָא כְפַעַם-בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר, כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ.
הנבואה הראשונה לה זוכה שמואל היא נבואת פורענות עבור עלי ובניו. הפרק הקודם דן בחטאיהם של בני עלי, וכעת נמסרת לשמואל הנבואה אודות העונש.
{יב} בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶל-עֵלִי, אֵת כָּל-אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-בֵּיתוֹ--הָחֵל, וְכַלֵּה.
{יג} וְהִגַּדְתִּי לוֹ, כִּי-שֹׁפֵט אֲנִי אֶת-בֵּיתוֹ עַד-עוֹלָם--בַּעֲוֺן אֲשֶׁר-יָדַע, כִּי-מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו, וְלֹא כִהָה, בָּם.
שמואל חושש לחלוק עם עלי את פרטי הנבואה הקשה. עלי לא משאיר לו ברירה, וכך הוא מספר אותה לפרטי פרטים. עלי משלים עם שנגזר עליו.
{טו} וַיִּשְׁכַּב שְׁמוּאֵל עַד-הַבֹּקֶר, וַיִּפְתַּח אֶת-דַּלְתוֹת בֵּית-יְהוָה; וּשְׁמוּאֵל יָרֵא, מֵהַגִּיד אֶת-הַמַּרְאָה אֶל-עֵלִי.
{יח} וַיַּגֶּד-לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים, וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ; וַיֹּאמַר--יְהוָה הוּא, הַטּוֹב בְּעֵינָו יַעֲשֶׂה.
הפרק שהחל בהצהרה אודות נדירותה של הנבואה בישראל, מסתיים בבשורה אודות קיומו של נביא אמין בשילה.
{יט} וַיִּגְדַּל, שְׁמוּאֵל; וַיהוָה הָיָה עִמּוֹ, וְלֹא-הִפִּיל מִכָּל-דְּבָרָיו אָרְצָה.
{כ} וַיֵּדַע, כָּל-יִשְׂרָאֵל, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע: כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל, לְנָבִיא לַיהוָה.
{כא} וַיֹּסֶף יְהוָה, לְהֵרָאֹה בְשִׁלֹה: כִּי-נִגְלָה יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל בְּשִׁלוֹ, בִּדְבַר יְהוָה.
