מתוך ההגדה של פסח:
"חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר, מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם, וְאַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח, אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן."
מהי אותה ההלכה?
המילה אפיקומן מורכבת משתי מילים "אפיקו" ו"מן" ובתרגום לעברית "הוציאו מטעמים". עם סיום הסעודה מקובל להוציא מיני מגדים, או בלשוננו קינוח.
על אף שבליל הסדר אנו נוהגים מנהגי חירות, בסעודה זו לא אוכלים דבר לאחר המצה שהופרשה לאפיקומן. כך הטעם שנותר לנו בפה הוא טעמה של המצה.
ספר במדבר, פרק ט':
{יא} בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם בֵּ֥ין הָֽעַרְבַּ֖יִם יַֽעֲשׂ֣וּ אֹת֑וֹ עַל־מַצּ֥וֹת וּמְרֹרִ֖ים יֹֽאכְלֻֽהוּ.
מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה ו:
הפסח נאכל אכילת שבע, ואין מצה ומרור נאכלים אכילת שבע.
המצווה היא לאכול את קורבן הפסח לאחר שכבר שבעים. בימים בהם בית המקדש היה קיים נהגו העולים לרגל להביא קורבן חגיגה, לאכול ממנו עד כדי שביעה, ולקנח בקורבן הפסח. כיום הביצה המבושלת בקערת ליל הסדר מהווה זכר לאותו בשר מבושל של קורבן חגיגה. האפיקומן מזכיר לנו את קורבן הפסח, האחרון שנאכל בליל הסדר, לאחר שכל הסועדים שבעו.
;){kind=link}