בעקבות מעשה פילגש בגבעה, בני ישראל נאספים כדי ללמוד אודות המקרה ולהחליט על דרכי הפעולה.
{א} וַיֵּצְאוּ, כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע, וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד--אֶל-יְהוָה, הַמִּצְפָּה.
בעלה של הפילגש מספר להם על מאורעות אותו הלילה ומבקש את התייחסותם.
{ה} וַיָּקֻמוּ עָלַי בַּעֲלֵי הַגִּבְעָה, וַיָּסֹבּוּ עָלַי אֶת-הַבַּיִת לָיְלָה; אוֹתִי דִּמּוּ לַהֲרֹג, וְאֶת-פִּילַגְשִׁי עִנּוּ וַתָּמֹת.
{ז} הִנֵּה כֻלְּכֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--הָבוּ לָכֶם דָּבָר וְעֵצָה, הֲלֹם.
בני ישראל מאוחדים בהחלטתם לפנות לבני בנימין בבקשה למצות את הדין עם הפושעים.
{ח} וַיָּקָם, כָּל-הָעָם, כְּאִישׁ אֶחָד, לֵאמֹר: לֹא נֵלֵךְ אִישׁ לְאָהֳלוֹ, וְלֹא נָסוּר אִישׁ לְבֵיתוֹ.
{י} וְלָקַחְנוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לַמֵּאָה לְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָה לָאֶלֶף וְאֶלֶף לָרְבָבָה, לָקַחַת צֵדָה, לָעָם--לַעֲשׂוֹת, לְבוֹאָם לְגֶבַע בִּנְיָמִן, כְּכָל-הַנְּבָלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל.
{יא} וַיֵּאָסֵף כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֶל-הָעִיר, כְּאִישׁ אֶחָד, חֲבֵרִים.
בני ישראל פונים לבני שבט בנימין בבקשה להסגיר את הפושעים. בני בנימין מסרבים ופותחים במלחמה.
{יג} וְעַתָּה תְּנוּ אֶת-הָאֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה, וּנְמִיתֵם, וּנְבַעֲרָה רָעָה, מִיִּשְׂרָאֵל; וְלֹא אָבוּ, (בְּנֵי) בִנְיָמִן, לִשְׁמֹעַ, בְּקוֹל אֲחֵיהֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.
{יד} וַיֵּאָסְפוּ בְנֵי-בִנְיָמִן מִן-הֶעָרִים, הַגִּבְעָתָה, לָצֵאת לַמִּלְחָמָה, עִם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
יומה הראשון של המלחמה מסתיים בניצחון מוחץ של בני בנימין על שאר שבטי ישראל.
{כא} וַיֵּצְאוּ בְנֵי-בִנְיָמִן, מִן-הַגִּבְעָה; וַיַּשְׁחִיתוּ בְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא, שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ--אָרְצָה.
גם יומה השני של המלחמה מסתיים כשידם של בני בנימין על העליונה. יש המפרשים שהפסדם של בני ישראל ביומיים האלה נבע מכך שבני ישראל ךא מחו על העבודה הזרה שבקרבם, פסל מיכה שנזכר בפרקים הקודמים.
{כה} וַיֵּצֵא בִנְיָמִן לִקְרָאתָם מִן-הַגִּבְעָה, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וַיַּשְׁחִיתוּ בִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד שְׁמֹנַת עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, אָרְצָה: כָּל-אֵלֶּה, שֹׁלְפֵי חָרֶב.
המצב משתנה ביומה השלישי של המלחמה. הפעם בני ישראל מכינים מארב, בדומה למארב באמצעותו ניצחו את תושבי העי (בספר יהושע, פרק ח').
{כט} וַיָּשֶׂם יִשְׂרָאֵל אֹרְבִים, אֶל-הַגִּבְעָה סָבִיב.
{לה} וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת-בִּנְיָמִן, לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּשְׁחִיתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמֵאָה אִישׁ: כָּל-אֵלֶּה, שֹׁלֵף חָרֶב.
המכה שנוחלים בני בנימין קשה. בתום הקרבות נותרים שש מאות לוחמים בלבד, שמצליחים לברוח למדבר.
{מז} וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה, אֶל-סֶלַע הָרִמּוֹן, שֵׁשׁ מֵאוֹת, אִישׁ; וַיֵּשְׁבוּ בְּסֶלַע רִמּוֹן, אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים.
{מח} וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אֶל-בְּנֵי בִנְיָמִן, וַיַּכּוּם לְפִי-חֶרֶב, מֵעִיר מְתֹם עַד-בְּהֵמָה, עַד כָּל-הַנִּמְצָא; גַּם כָּל-הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת, שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ.
;){kind=link}