מגיפת הקורונה משתקת בימים אלה את המדינה כולה. לצד המשברים שאנו חווים, יש הטוענים שהתקופה הזו מאפשרת לנו תיקון במובנים מסוימים.
ביום כ"ז לחודש (שמתחיל הערב) קוראים בתהלים את שירי המעלות, השירים שנהגו הלויים לומר על מדרגות בית המקדש. אחד מהם הוא פרק קכ"ז.
{ב} שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא:
{ג} הִנֵּה נַחֲלַת יְהוָה בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן:
על פי פסוק ב' כל אותם אנשים שעובדים קשה כדי להרוויח את לחמם בכבוד, המשכימים לקום בבוקר למקום עבודתם, המאחרים לשוב לביתם, האוכלים את מזונם לאחר עמל רב ועצב, אלה שבקושי מספיקים לראות את ילדיהם, כולם עושים זאת לשווא. הקדוש-ברוך-הוא מעניק לאוהביו את מזונותיהם אף כשהם שוכבים במיטתם בשלווה. הפסוק העוקב מיד מציע תחליף ראוי לזמן הפנוי. הנחלה שמעניק הקדוש-ברוך-הוא לעבדיו הם יוצאי ירכו, בניו ובנותיו.
אם בתיקונים עסקינן, הרי שחלקנו הגדול מבלה כיום את ימיו לצד ילדיו, וזוכה ליהנות מהנחלה האמיתית שהוענקה לו באהבה על ידי הקדוש-ברוך-הוא.
בשורות טובות ובריאות לכל עם ישראל.
;){kind=link}