בפרק זה מובאת בפנינו השתלשלות העניינים שהובילה לבניית מקדש קטן בביתו של מיכה.
{א} וַיְהִי-אִישׁ מֵהַר-אֶפְרָיִם, וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ.
{ב} וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח-לָךְ, ואתי (וְאַתְּ) אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי, הִנֵּה-הַכֶּסֶף אִתִּי, אֲנִי לְקַחְתִּיו; וַתֹּאמֶר אִמּוֹ, בָּרוּךְ בְּנִי לַיהוָה.
מיכה מודה בפני אימו שהוא האחראי על היעלמותו של סכום כסף שנגנב ממנה.
{ג} וַיָּשֶׁב אֶת-אֶלֶף-וּמֵאָה הַכֶּסֶף, לְאִמּוֹ; וַתֹּאמֶר אִמּוֹ הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי אֶת-הַכֶּסֶף לַיהוָה מִיָּדִי לִבְנִי, לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, וְעַתָּה, אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ.
{ה} וְהָאִישׁ מִיכָה, לוֹ בֵּית אֱלֹהִים; וַיַּעַשׂ אֵפוֹד, וּתְרָפִים, וַיְמַלֵּא אֶת-יַד אַחַד מִבָּנָיו, וַיְהִי-לוֹ לְכֹהֵן.
חלק גדול מהסכום שהושב אליה היא מקדישה לטובת יצירת חפצי עבודה זרה, שמשמשים את מיכה להקמת מקדש קטן. מיכה ממנה את אחד מבניו לכהן במקדש. מעבר לפירוט העובדות מוסיף מחבר הספר הערת ביניים חשובה. בניית המקדש הפרטי של מיכה מתאפשרת הודות לאנרכיה היחסית השולטת בארץ. בימי השופטים אין מלך בישראל.
{ו} בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה.
עם הזמן נופלת בידי מיכה ההזדמנות לגייס לתפקיד הכהן במקדש בן משבט לוי, השבט הנבחר לשרת בקודש. הוא מציע לו בתמורה לתפקידו במקדש הקטן מגורים, ביגוד ומשכורת.
{ז} וַיְהִי-נַעַר, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, מִמִּשְׁפַּחַת, יְהוּדָה; וְהוּא לֵוִי, וְהוּא גָר-שָׁם.
{ח} וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר, בַּאֲשֶׁר יִמְצָא; וַיָּבֹא הַר-אֶפְרַיִם עַד-בֵּית מִיכָה, לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ.
{י} וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה שְׁבָה עִמָּדִי, וֶהְיֵה-לִי לְאָב וּלְכֹהֵן, וְאָנֹכִי אֶתֶּן-לְךָ עֲשֶׂרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים, וְעֵרֶךְ בְּגָדִים וּמִחְיָתֶךָ; וַיֵּלֶךְ, הַלֵּוִי.
הנער הלוי מסכים לבסוף לבקשתו של מיכה ומתמנה להיות הכהן האחראי במקדש.
{יב} וַיְמַלֵּא מִיכָה אֶת-יַד הַלֵּוִי, וַיְהִי-לוֹ הַנַּעַר לְכֹהֵן; וַיְהִי, בְּבֵית מִיכָה.
;){kind=link}