בפרק זה שמשון כבר גדל ומגיע לפרקו. הוא מתאהב בבחורה פלישתית ומבקש מהוריו לשאת אותה. על אף שאינם מרוצים מהתעניינותו בנוכרית הם נענים לבקשתו. בדרך למפגש עם הורי הכלה נתקל שמשון באריה צעיר.
{ה} וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ, תִּמְנָתָה; וַיָּבֹאוּ, עַד-כַּרְמֵי תִמְנָתָה, וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת, שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ.
{ו} וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה, וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי, וּמְאוּמָה, אֵין בְּיָדוֹ; וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה.
{ז} וַיֵּרֶד, וַיְדַבֵּר לָאִשָּׁה; וַתִּישַׁר, בְּעֵינֵי שִׁמְשׁוֹן.
{ח} וַיָּשָׁב מִיָּמִים, לְקַחְתָּהּ, וַיָּסַר לִרְאוֹת, אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה; וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה, וּדְבָשׁ.
רוח האל השורה עליו מסייעת לו לגבור על האריה. עם הזמן עדת דבורים מתנחלת בגוויית האריה וממלאת אותה בדבש.
מחזה מפתיע זה מהווה השראה לחידה שחד שמשון לאורחי המשתה המתקיים לרגל החתונה.
{יב} וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, אָחוּדָה-נָּא לָכֶם חִידָה: אִם-הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וּמְצָאתֶם--וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים, וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים.
{יג} וְאִם-לֹא תוּכְלוּ, לְהַגִּיד לִי--וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים, וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים; וַיֹּאמְרוּ לוֹ--חוּדָה חִידָתְךָ, וְנִשְׁמָעֶנָּה.
{יד} וַיֹּאמֶר לָהֶם, מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, וּמֵעַז, יָצָא מָתוֹק; וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה, שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
אף אחד מאורחי המשתה לא מצליח לנחש את פתרון החידה. הם מחליטים להגיע לפתרון באמצעות איום על הכלה, מתוך מחשבה שהיא תוכל להוציא משמשון את הפתרון.
{טו} וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת-שִׁמְשׁוֹן פַּתִּי אֶת-אִישֵׁךְ וְיַגֶּד-לָנוּ אֶת-הַחִידָה--פֶּן-נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת-בֵּית אָבִיךְ, בָּאֵשׁ; הַלְיָרְשֵׁנוּ, קְרָאתֶם לָנוּ הֲלֹא.
{יז} וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים, אֲשֶׁר-הָיָה לָהֶם הַמִּשְׁתֶּה; וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיַּגֶּד-לָהּ כִּי הֱצִיקַתְהוּ, וַתַּגֵּד הַחִידָה, לִבְנֵי עַמָּהּ.
שמשון נכנע להצקות של כלתו הטריה ומגלה לה את פתרון החידה. היא כמובן מספרת אותו מיד לחבורת הביריונים שאיימה עליה. כשהם מספרים את הפתרון לשמשון, הוא מיד מבין מבין שהם השיגו אותו דרך כלתו.
{יח} וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה, מַה-מָּתוֹק מִדְּבַשׁ, וּמֶה עַז מֵאֲרִי; וַיֹּאמֶר לָהֶם--לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי, לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.
שמשון נאלץ לשלם את חלקו בהתערבות, והוא עושה זאת בדרך יצירתית במיוחד.
{יט} וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה, וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ וַיִּקַּח אֶת-חֲלִיצוֹתָם, וַיִּתֵּן הַחֲלִיפוֹת, לְמַגִּידֵי הַחִידָה; וַיִּחַר אַפּוֹ, וַיַּעַל בֵּית אָבִיהוּ.
{כ} וַתְּהִי, אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן, לְמֵרֵעֵהוּ, אֲשֶׁר רֵעָה לוֹ.
כל הסיפור הזה מעכיר את האווירה בינו לבין כלתו, הוא חוזר לבית הוריו והיא ניתנת לאישה לאחד מאורחי המשתה.
;){kind=link}