פרק זה מבשר על לידתו של מושיע חדש לעם ישראל.
גם הפעם בני ישראל חוטאים, והם ניתנים ביד הפלישתים ששולטים בהם במשך ארבעים שנים.
בינתיים בקרב בני שבט דן מתגלה מלאך לאישה עקרה, ומבשר לה כי היא עתידה ללדת בן, ולא סתם בן, אלא נזיר מבטן שיושיע את בני ישראל מהפלישתים.
{ג} וַיֵּרָא מַלְאַךְ-יְהוָה, אֶל-הָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, הִנֵּה-נָא אַתְּ-עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, וְהָרִית, וְיָלַדְתְּ בֵּן.
{ד} וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא, וְאַל-תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר; וְאַל-תֹּאכְלִי, כָּל-טָמֵא.
{ה} כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ--כִּי-נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר, מִן-הַבָּטֶן; וְהוּא, יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד פְּלִשְׁתִּים.
העקרה מספרת על הפגישה לבעלה והוא מתפלל למפגש נוסף עם השליח, על מנת לקבל הדרכה לגבי אופן גידול הילד המיוחד. הקדוש-ברוך-הוא נעתר לתפילתו, המלאך מתגלה בשנית לאישה והיא מזעיקה את בעלה. המלאך מנחה אותם שוב לגבי הכללים עליהם יש לשמור, הן בעת ההיריון והן לאחר לידת הילד.
{טו} וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ, אֶל-מַלְאַךְ יְהוָה: נַעְצְרָה-נָּא אוֹתָךְ, וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים.
{טז} וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל-מָנוֹחַ, אִם-תַּעְצְרֵנִי לֹא-אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, וְאִם-תַּעֲשֶׂה עֹלָה, לַיהוָה תַּעֲלֶנָּה: כִּי לֹא-יָדַע מָנוֹחַ, כִּי-מַלְאַךְ יְהוָה הוּא.
{יט} וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת-גְּדִי הָעִזִּים, וְאֶת-הַמִּנְחָה, וַיַּעַל עַל-הַצּוּר, לַיהוָה; וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת, וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים.
{כ} וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, הַשָּׁמַיְמָה, וַיַּעַל מַלְאַךְ-יְהוָה, בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ; וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים, וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם אָרְצָה.
בני הזוג מגלים כי מי שבישר להם על ההריון הוא מלאך.
הנבואה מתקיימת כמובן, לבני הזוג נולד בן בשם שמשון, והוא זוכה לכך שהרוח האל נחה עליו.
{כד} וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן; וַיִּגְדַּל הַנַּעַר, וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה.
{כה} וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל.
;){kind=link}