בפרקים הקודמים הובאו לידי מימוש הבטחות וציוויים שניתנו לבני ישראל במדבר. הנחלות חולקו בין השבטים, ובפרט לכלב ולבנות צלופחד, ערי המקלט הוגדרו וכעת מבקשים גם מנהיגי שבט לוי להקצות את הערים שהובטחו להם.
{א} וַיִּגְּשׁוּ, רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם, אֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְאֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן; וְאֶל-רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
{ב} וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה, בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר, יְהוָה צִוָּה בְיַד-מֹשֶׁה, לָתֶת-לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת; וּמִגְרְשֵׁיהֶן, לִבְהֶמְתֵּנוּ.
הערים חולקו למשפחות הלויים גרשון, קהת ומררי. כמו תמיד, הכהנים נטלו חלק בראש מפאת כבודם.
{ג} וַיִּתְּנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם, אֶל-פִּי יְהוָה, אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְאֶת-מִגְרְשֵׁיהֶן.
{ד} וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל, לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי; וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מִן-הַלְוִיִּם, מִמַּטֵּה יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה הַשִּׁמְעֹנִי וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן בַּגּוֹרָל--עָרִים, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.
ערי הלויים, סך הכל ארבעים ושמונה, התחלקו בין השבטים. בכל עיר הוקצה גם שטח לנוי וכן שטח לבהמות.
{מא} וַיִּתֵּן יְהוָה, לְיִשְׂרָאֵל, אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַאֲבוֹתָם; וַיִּרָשׁוּהָ, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ.
{מב} וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם מִסָּבִיב, כְּכֹל אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם; וְלֹא-עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם, מִכָּל-אֹיְבֵיהֶם--אֵת כָּל-אֹיְבֵיהֶם, נָתַן יְהוָה בְּיָדָם.
{מג} לֹא-נָפַל דָּבָר--מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב, אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל: הַכֹּל, בָּא.
ככה זה כשמי שמבטיח הוא מי שביכולתו לקיים.
