מחלוקת הנחלה לשבט אפרים עוברים לחלוקה עבור בני מנשה. וגם עבור הבנות.
{ג} וְלִצְלָפְחָד בֶּן-חֵפֶר בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לֹא-הָיוּ לוֹ בָּנִים--כִּי אִם-בָּנוֹת; וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֹתָיו--מַחְלָה וְנֹעָה, חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה.
{ד} וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר, יְהוָה צִוָּה אֶת-מֹשֶׁה, לָתֶת-לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ; וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל-פִּי יְהוָה, נַחֲלָה, בְּתוֹךְ, אֲחֵי אֲבִיהֶן.
בספר במדבר (בפרק כ"ז) ניגשו בנות צלופחד למשה רבנו ולאלעזר הכהן וביקשו בקשה יוצאת דופן. אביהן מת ללא בנים והן ביקשו לרשת את נחלתו.
יהושע מקיים את ההבטחה ומעניק להן נחלה במסגרת אחי אביהן.
בהמשך מובאת תלונתם של בני יוסף בפני יהושע.
{יד} וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה, גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד, וַאֲנִי עַם-רָב, עַד אֲשֶׁר-עַד-כֹּה בֵּרְכַנִי יְהוָה.
לטענתם גודל הנחלה אינו תואם את מניינם. יהושע מבהיר כי עליהם להתאמץ על מנת להרחיב את נחלתם.
{טו} וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, אִם-עַם-רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה, וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם, בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים: כִּי-אָץ לְךָ, הַר-אֶפְרָיִם.
{טז} וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, לֹא-יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר; וְרֶכֶב בַּרְזֶל, בְּכָל-הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ-הָעֵמֶק, לַאֲשֶׁר בְּבֵית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ, וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.
{יז} וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר: עַם-רַב אַתָּה, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ--לֹא-יִהְיֶה לְךָ, גּוֹרָל אֶחָד.
כדי להתיישב בהר יש לכרות את העצים ביער. כדי להתיישב בעמק יש להכניע את הכנענים. בכל מקרה, הם מסוגלים לכך.
{יח} כִּי הַר יִהְיֶה-לָּךְ, כִּי-יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ, וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו: כִּי-תוֹרִישׁ אֶת-הַכְּנַעֲנִי, כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ--כִּי חָזָק, הוּא.
;){kind=link}