{א} וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים, וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה-מְאֹד, לְרִשְׁתָּהּ.
יהושע כבר זקן, אך עדיין נותרו חלקים אותם יש להנחיל לשבטים. נותרו עוד איזורי הפלשתים וצידון.
{ו} כָּל-יֹשְׁבֵי הָהָר מִן-הַלְּבָנוֹן עַד-מִשְׂרְפֹת מַיִם, כָּל-צִידֹנִים--אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל, בְּנַחֲלָה, כַּאֲשֶׁר, צִוִּיתִיךָ.
{ז} וְעַתָּה, חַלֵּק אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת בְּנַחֲלָה--לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים; וַחֲצִי, הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה.
יהושע מתבקש לחלק את הארץ. הקדוש-ברוך-הוא מבטיח להעניק את הסיוע הנדרש.
