לאחר המפלה שנחל עם ישראל בקרב על כיבוש העי בפרק הקודם, בתום הטיפול הנקודתי בעכן המועל, ליהושע מובטח ניצחון.
{א} וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, אַל-תִּירָא וְאַל-תֵּחָת--קַח עִמְּךָ אֵת כָּל-עַם הַמִּלְחָמָה, וְקוּם עֲלֵה הָעָי; רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ, אֶת-מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת-עַמּוֹ, וְאֶת-עִירוֹ, וְאֶת-אַרְצוֹ.
על המהלך הטקטי מופקד לא אחר מאשר הקדוש-ברוך-הוא.
{ב} וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ--רַק-שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ, תָּבֹזּוּ לָכֶם; שִׂים-לְךָ אֹרֵב לָעִיר, מֵאַחֲרֶיהָ.
יהושע פועל לפי ההנחיות שקיבל. הוא מחלק את אנשי הצבא לשני גדודים. את האורב הוא מדריך להמתין מאחורי העיר.
{ד} וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר--אַל-תַּרְחִיקוּ מִן-הָעִיר, מְאֹד; וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם, נְכֹנִים.
הרעיון הוא לבלבל את האויב. מאחר שהם נסו מפני אנשי העי בניסיון הכיבוש הקודם, קל יהיה לייצר אצלם את התחושה המדומה של ניצחון. כל אנשי המלחמה בעי יצאו מהעיר, באופן שיאפשר לגדוד האורב לכבוש אותה בקלות.
{ה} וַאֲנִי, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי, נִקְרַב, אֶל-הָעִיר; וְהָיָה, כִּי-יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה, וְנַסְנוּ, לִפְנֵיהֶם.
{ו} וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ, עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן-הָעִיר--כִּי יֹאמְרוּ, נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה; וְנַסְנוּ, לִפְנֵיהֶם.
{ז} וְאַתֶּם, תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב, וְהוֹרַשְׁתֶּם, אֶת-הָעִיר; וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּיֶדְכֶם.
הכל מתנהל לפי התכנית, והבטחתו של הקדוש-ברוך-הוא מתממשת. העיר נשרפת, מלכה נתלה, וכבונוס מורשים בני ישראל לבזוז את רכושם של אנשי העי.
{כד} וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָעַי בַּשָּׂדֶה, בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר רְדָפוּם בּוֹ, וַיִּפְּלוּ כֻלָּם לְפִי-חֶרֶב, עַד-תֻּמָּם; וַיָּשֻׁבוּ כָל-יִשְׂרָאֵל הָעַי, וַיַּכּוּ אֹתָהּ לְפִי-חָרֶב.
{כז} רַק הַבְּהֵמָה, וּשְׁלַל הָעִיר הַהִיא, בָּזְזוּ לָהֶם, יִשְׂרָאֵל--כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת-יְהוֹשֻׁעַ.
עם כיבוש העי הגיעו בני ישראל להר עיבל ומילאו את ציוויו של משה רבנו, לבנות מזבח בהר עיבל, לכתוב את תמצית התורה על אבנים, ולברך את עם ישראל.
{ל} אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהַר, עֵיבָל.
{לב} וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים--אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
{לג} וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח--חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵל--בָּרִאשֹׁנָה.
{לד} וְאַחֲרֵי-כֵן, קָרָא אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה, וְהַקְּלָלָה--כְּכָל-הַכָּתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה.
;){kind=link}