פרשת בהר מחדדת בפנינו שעל אף הכניסה המיוחלת לארץ ישראל, האדמה איננה בבעלות עם ישראל. או בני עמים אחרים. ולא רק האדמה, הכל בבעלותו של הקדוש-ברוך-הוא.
ספר ויקרא, פרק כ"ה:
{ד} וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.
{ה} אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר: שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ.
{ו} וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ.
{ז} וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ: תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל.
בשנה השביעית אין לעבוד את האדמה, כולם חולקים ביבול באופן שווה, בני המעמדות השונים ואף חיות השדה.
ומה קורה לאחר שבעה מחזורי שמיטה בני שבע שנים כל אחד?
ספר ויקרא, פרק כ"ה:
{י} וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא, תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ.
{יא} יוֹבֵל הִוא, שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה--תִּהְיֶה לָכֶם; לֹא תִזְרָעוּ--וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת-סְפִיחֶיהָ, וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת-נְזִרֶיהָ.
שנת החמישים, היא שנת היובל. ביום הכיפורים שבתחילת שנת היובל מריעים בשופר ומשחררים את כל העבדים העבריים, גם אלה שנרצעו כעבדי עולם. בנוסף, משיבים את כל הנחלות לבעליהן המקוריים, כפי שנקבעו לפני הכניסה לארץ. גם אלה שנמכרו במהלך חמישים השנים האחרונות.
ספר ויקרא, פרק כ"ה:
{כא} וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית; וְעָשָׂת, אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים.
{כב} וּזְרַעְתֶּם, אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם, מִן-הַתְּבוּאָה יָשָׁן; עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת, עַד-בּוֹא תְּבוּאָתָהּ--תֹּאכְלוּ, יָשָׁן.
על אף ששנת החמישים מגיעה בסמוך לשנת שמיטה (השמיטה השביעית), ומשמעה שנתיים רצופות בהן אין לעבוד את האדמה, השמירה על חוקי השמיטה והיובל מבטיחה תבואה רבה שצפויה לכלכל את בעלי הקרקע עד השנה התשיעית.
ספר ויקרא, פרק כ"ה:
{כג} וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי.
תזכורת נוספת לכך שהארץ שייכת לקדוש-ברוך-הוא. המשמעות היא שאין העברת בעלות אמיתית על אדמה. הבעלות ניתנה לשבטים עם כניסתם לארץ והחלוקה שנקבעה לא תשתנה לצמיתות. כל מכירה היא למעשה השכרה של הקרקע לפי כמות התבואה הצפויה בהתאם למספר השנים שנותרו מהמכירה ועד ליובל.
ספר ויקרא, פרק כ"ה:
{לה} וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ--וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ.
{לו} אַל-תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ.
{לז} אֶת-כַּסְפְּךָ--לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ.
גם הממון שייך לקדוש-ברוך-הוא. כשהמציאות הכלכלית דוחקת את בני עמנו ללוות מאיתנו כסף, אסור לנו להלוות בריבית.
הריבית מכונה גם "נשך", משום שהיא פוגעת בלווה כנשיכת נחש שנושך מעט את בשרו של האדם, באופן שמבלי להרגיש הוא גורם לפגיעה משמעותית. כך גם במקרה של ריבית, הלווה אינו מרגיש הריבית העולה ועולה עד שהיא מגדילה משמעותית את חובו למלווה.
אנו מצווים לתמוך באחינו ולעזור לו להשתקם מהמצב הקשה אליו הוא נקלע, גם באמצעות הלוואה ללא ריבית.
;){kind=link}