הבחירה של הקדוש-ברוך-הוא בעשר מכות מצרים לא היתה מקרית. כל אחת מעשר המכות ניחתה על המצרים בדרך של מידה כנגד מידה למעשיהם בעם ישראל.
מכת דם היוותה תגמול על כך שהיו המצרים משליכים את ילדי ישראל ליאור. היאור מלא הדם בא להענישם על שמילאו אותו בדמם של הילדים העבריים.
ספר שמות, פרק א':
{טז} וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם: אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.
{כב} וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר: כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן.
מכת צפרדע הגיעה כנגד צעקת בנות ישראל ובכיין על בניהן המושלכים ליאור. הצפרדעים כאילו יצאו מן היאור, ששם הטביעו את ילדי ישראל, על מנת לצעוק וליילל עמהן.
מכת כינים הגיעה על כך שהמצרים היו משעבדים בהם בעיקר בעפר האדמה, לעשותו חומר ולבנים לבניית ערים. העפר עצמו הוכה, נתקלל והפך לכינים על מנת לצער את המצרים.
ספר שמות, פרק א':
{יד} וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל-עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה--אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְ.
מכת ערוב מקורה בכך שהמצרים התללו ביהודים כרצונם. לכן הם נענשו בכך שנכנסו החיות הרעות לבתיהם, טרפו כרצונן, ונהגו עמהם באותה הדרך בה הם נהגו עם ישראל.
מכת דבר ניתנה מכיוון שישראל לא היו יכולים לרעות את צאנם עקב עבודת פרך למצרים. כמו כן היו המצרים גוזלים מהם את בהמותיהם. לכם נענשו המצרים במותן של כל בהמותיהם במכה זו.
מכת שחין הענישה את המצרים שאילצו את בני הזוג הישראלים לפרוש האחד משני. המצרים הוכו בשחין באופן שגרם גם להם לריחוק מבני הזוג.
מכת ברד מזכירה את שהיו המצרים מכים את בני ישראל באגרופים ובמקלות, וכן מגדפים אותם בקולם. על כך באה עליהם מכת הברד שהכתה בהם, וכן הרעים עליהם הקדוש-ברוך-הוא בקולות וברקים.
מכת ארבה הענישה את המצרים על גזל תבואתם של בני ישראל מן השדות. הארבה כילה את תבואתם.
מכת חושך מסמנת את חושך הגלות בה היו שרויים בני ישראל במצרים. חושך כיסה כליל את ארצם, בעוד שלבני ישראל היה אור.
מכת בכורות השיבה למצרים באותה המטבע בה נהגו עם בני של הקדוש-ברוך-הוא.
ספר שמות, פרק ד':
{כב} ואמרת, אל-פרעה: כה אמר יהוה, בני בכורי ישראל.
{כג} ואומר אליך, שלח את-בני ויעבדני, ותמאן, לשלחו--הנה אנוכי הורג, את-בנך בכורך.
כשם שהמצרים השמידו את ישראל שהם בניו הבכורים, כך הוא השמיד הקדוש-ברוך-הוא את בכורותיה של המצרים.
