פרשת תרומה נפתחת בבקשתו של הקדוש-ברוך-הוא לאיסוף תרומות לטובת הקמת המשכן.
ספר שמות, פרק כ"ה:
{א} וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
{ב} דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.
לכאורה בקשה תמוהה, האם הקדוש-ברוך-הוא, שברא עולם ומלואו, זקוק לתרומתם של בני האדם?
התרומה אינה בעבור הקדוש-ברוך-הוא, היא אינה אמורה לספק מענה לצורך זה או אחר שיש לו. בני ישראל מוזמנים להרים תרומה לכבודו של הקדוש-ברוך-הוא, כאות לרצונם בהקמתו של משכן בקרבם, מקום ייעודי להשראת שכינתו השמיימית של האל בארץ.
על פי המדרש נאמרו כאן שלושה סוגי תרומות:
1) תרומת מחצית השקל לכל ראש וראש מבני ישראל ששימשה ליצירת אדני המקדש, בזכותה לכל אחד מבני ישראל יש חלק במבנה המשכן
ספר שמות, פרק ל"ח:
{כו} בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
{כז} וַיְהִי, מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף, לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ, וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת: מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר, כִּכָּר לָאָדֶן.
2) תרומה נוספת של מחצית השקל שניתנה מדי שנה בשנה בזמן שבית המקדש היה קיים, ושימשה לרכישת קרבנות ציבור
ספר במדבר, פרק א':
{ב} שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.
3) תרומת המשכן, נדבת ליבו של כל אחד ואחד מהעם כרצונו ובהתאם ליכולתו, והיא שמפורטת בפרשת תרומה
ספר שמות, פרק כ"ה:
{ג} וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.
{ד} וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.
{ה} וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.
{ו} שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.
{ז} אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.
בכל החומרים המפורטים כאן נעשה שימוש במלאכת המשכן ובהכנת בגדי הכהונה.
