בפרשת וישלח פוגש יעקב אבינו באחיו עשיו.
לאחר עשרות השנים שחלפו מאז ברח יעקב לארם מפני אחיו, כעת הגיעה העת להיפגש שוב.
מתארים את ההתרגשות הכרוכה במפגש כזה? התרגשות המהולה בחשש כבד...
האם עשיו עודנו כועס? האם ינסני להורגני? מה יעלה בגורל משפחתי?
רגע לפני מתרחש מפגש מיסתורי...
ספר בראשית, פרק ל"ב:
{כג} וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת-שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת-שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו, וְאֶת-אַחַד עָשָׂר, יְלָדָיו; וַיַּעֲבֹר, אֵת מַעֲבַר יַבֹּק.
{כד} וַיִּקָּחֵם--וַיַּעֲבִרֵם, אֶת-הַנָּחַל; וַיַּעֲבֵר, אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ.
{כה} וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.
יעקב מעביר את כל אשר לו, נשיו, ילדיו, הבהמות שברשותו וכן את כל שאר מטלטליו את מעבר יבוק.
על פי המדרש שכח יעקב בעבר הנהר פך קטן של שמן אותו רצה לנסך על המצבה בבית אל, וחצה שוב את הנהר כדי להביאו.
בעודו לבד שם נאבק עימו איש. מיהו אותו האיש? רבותינו ז"ל דרשו פירשו שזהו שרו של עשיו שביקש להרוג את יעקב.
ספר בראשית, פרק ל"ב:
{כו} וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.
{כז} וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי.
שרו של עשיו אמנם פגע ביעקב במהלך המאבק שהתנהל ביניהם, אך לא עלה בידו להורגו.
כשעלה השחר הוא ביקש מיעקב לשחררו על מנת שיוכל לומר שירה לפני הקדוש-ברוך-הוא, כפי שנוהגים המלאכים מדי בוקר.
יעקב אינו מסכים לשחררו "כי אם ברכתני". מדוע "ברכתני" ולא "תברכני"? ביקש יעקב משרו של עשיו להודות על הברכות שבירכו אביו.
עשיו מערער על הברכות וטוען שהן שלו, לפיכך מבקש יעקב ששרו יסכים שהן אכן שלו והוא ראוי להן.
ספר בראשית, פרק ל"ב:
{כח} וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב.
{כט} וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.
המלאך אכן מסכים, הוא מודה כי הברכות לא הגיעו ליעקב בעקבה ובמרמה כפי שאמר עשיו כמה פרקים קודם לכן:
ספר בראשית, פרק כ"ז:
{לו} וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם--אֶת-בְּכֹרָתִי לָקָח, וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי; וַיֹּאמַר, הֲלֹא-אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה.
שמו ייקרא ישראל, שכן הברכות ראויות לו בשררה, בכבוד ובגילוי פנים.
המלאך מבשר ליעקב שהקדוש-ברוך-הוא יתגלה אליו בבית אל ושם הוא יחליף את שמו לישראל, משום שהברכות אכן ראויות לו.
ספר בראשית, פרק ל"ה:
{ט} וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיְבָרֶךְ, אֹתוֹ.
{י} וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים, שִׁמְךָ יַעֲקֹב: לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל.
בהמשך הפרשה אכן נגלה אליו הקדוש-ברוך-הוא ומשנה את שמו מיעקב, אדם הבא במארב ובמעקב כדי להוציא דבר מה במרמה, לישראל, מלשון שר ונגיד.
לאחר המפגש המרגש בין האחים עשיו עצמו מוחל ליעקב על הברכות:
ספר בראשית פרק ל"ג:
{ט} וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ.
יהי לך כל אשר לך, לרבות הברכות עליהן הייתי מערער.
;){kind=link}