פרשת ויצא

בפרשת ויצא מגיע יעקב לחרן, אל משפחתה של אימו. שם הוא פוגש בשתי אחיות.

ספר בראשית, פרק כ"ט:

רחל, ביתו הצעירה של לבן, מתוארת כבחורה נאה, בעוד שלאה מתוארת כמי שבוכה באופן תדיר.

כולם אמרו "שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה (לאה) תינשא לגדול (עשיו) והקטנה (רחל) תינשא לקטן (יעקב)". לאה שחששה לעלות בגורלו של עשיו לא הפסיקה לבכות.

כבר בהיכרות הראשונית עם האחיות עומדים על ההבדלים ביניהן, שמחברים אותנו להמשך הטבעי, יעקב אהב את רחל.

יש להניח שהעובדה הזו העכירה למדי את מערכת היחסים בין האחיות.

לבן מסכים לתנאי ההעסקה של יעקב, וכעבור שבע שנים הוא עורך משתה גדול ליעקב ולאישתו הטריה. אלא שבניגוד לסיכומים המוקדמים, לא רחל היא זו שנישאת לו. 

ספר בראשית, פרק כ"ט:

יעקב מתעורר בבוקר ומגלה כי נישא ללאה. איך דבר כזה קורה? שבע שנים ויעקב לא מבדיל בין רחל ולאה?

על פי המדרש חשש יעקב שיחליף לבן את רחל באחרת, לכן מסר לה מראש סימנים ייחודיים, אותם סיכמו שהיא תאמר לו בליל הנישואין. כשראתה רחל שאביה מכניס לחופה את אחותה במקומה, על אף האווירה הקשה והידיעה שאהובה יינשא ללא אחרת מאשר אחותה, היא מסרה לה את אותם הסימנים. זאת על מנת למנוע מצב בו יעקב ישאל אותה תחת החופה, יגלה שזו אינה אהובתו ובכך יביא לידי ביושה בפומבי. על כך נאמר בגמרא:

מסכת ברכות דף מג עמוד ב':

מערכת היחסים בין האחיות ממשיכה להסתבך כשלאה יולדת שישה בנים, בעוד שרחל נותרת עקרה. 

ספר בראשית, פרק כ"ט:

קשה להעלות על הדעת את התחושות הקשות של רחל, שמסרה את הסימנים לאחותה, וכעת צופה בה ובאהובה חובקים שישה ילדים בעוד שהיא מתבוננת בהם בידיים ריקות.

כשרחל מציעה ליעקב לשאת את שפחתה, היא מבהירה לנו בהזדמנות זו את חשיבותם של הבנים בעולם המקראי, מי שאין לו בנים אינו בנוי אלא הרוס:

ספר בראשית, פרק ל':

לאחר הבן השישי ילדה לאה בת.

ספר בראשית, פרק ל':

על פי המדרש היו האימהות נביאות. לאה ראתה ברוח הקודש שיעקב עתיד להעמיד שנים-עשר שבטים. היא ילדה שישה בנים, אמתה זלפה ילדה שניים ועוד שניים ילדה אמתה של רחל בילהה. על פי החשבון אם יוולד לה בן נוסף, הרי שאחותה תזכה להעמיד שבט אחד בלבד ולא תהיה שקולה אף לשפחות. על כן התפללה לאה ונהפך העובר במעיה לנקבה. רחל אכן ילדה שני בנים ובכך השלימה את מניין שבטי ישראל.

על אף שהיו צרות האחת לשנייה (נשואות לאותו האיש), זכרו רחל ולאה תמיד שמעל לכל הן אחיות.