פרשת חיי שרה נפתחת במאורע מצער.
ספר בראשית, פרק כ"ג:
{ב} וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.
שרה אימנו שמעה שבנה עלה על המזבח וירד ממנו ברגע האחרון וכך פרחה נשמתה.
אברהם אבינו קובר אותה במערת המכפלה.
בהמשך הפרשה נשלח אליעזר עבד אברהם למצוא כלה ליצחק.
ספר בראשית, פרק כ"ד:
{ד} כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, תֵּלֵךְ; וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי לְיִצְחָק.
בזכות עזרתו של הקדוש ברוך הוא, אליעזר מוצא את רבקה והיא מסכימה ללכת אחריו ולהינשא ליצחק.
עד כה נתקלנו בתורה רבות בתורה בבני זוג, ונתקלנו גם באהבה, אך טרם נתקלנו באהבת איש לאישתו.
ספר בראשית , פרק ב':
{כג} וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.
אדם בהחלט שמח בבריאתה של חווה, אך אהבה אינה נזכרת כאן באופן מפורש.
גם בהמשך נשים נזכרות כבנות הזוג של גברים, ללא כל ציון של רגש ביניהם.
ספר בראשית, פרק י"א:
{כט} וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים: שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת-נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.
אהבה נזכרת בהקשר של אב לבנו.
ספר בראשית, פרק כ"ב:
{ב} וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
ואז יצחק פוגש ברבקה...
ספר בראשית, פרק כ"ד:
{סז} וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ.
הפסוק הזה מצליח לרגש בכל שנה מחדש. יצחק אבינו מתאבל על אימו, עד שהוא פוגש אישה שהוא אוהב והיא מצליחה להביא לו נחמה.
יצחק מביא את רבקה לאוהלה של שרה אימו, והרי היא נעשית כדוגמתה. כל זמן ששרה אימנו היתה בחיים התרחשו באוהלה שלושה ניסים:
1) נר היה דלוק במשך כל השבוע, מרגע הדלקתו בערב שבת ועד לערב שבת הבאה
2) ברכה מיוחדת היתה בעיסה של שרה אימנו, שהיתה גדלה באופן על טבעי
3) ענן השכינה היה קשור דרך קבע על האוהל
משנפטרה שרה אימנו פסקו הניסים האלה, ועם הגעתה של רבקה שבו אותם הניסים להתרחש באוהל.
;){kind=link}