קצת על פרשת וירא...
גם בפרשה זו מובאים קורותיו של אברהם אבינו.
כאמור:
מסכת אבות, פרק ה', משנה ג:
עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
בהמשך לניסיונות שנזכרו בפרשת לך לך, בפרשה זו מובאים הנותרים.
ספר בראשית, פרק כ:
{ב} וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה.
אברהם אבינו מגיע לגרר ושוב נלקחת אישתו היפה אל בית המלך. ישועת השם כהרף עין, הקדוש ברוך הוא בא אל אבימלך בחלום הלילה. הוא משחרר את שרה ומעניק לאברהם מתנות רבות, צאן, בקר, עבדים, שפחות, וכן הזמנה פתוחה להישאר בארצו.
ספר בראשית, פרק כ"א:
{ט} וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק.
{י} וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק.
{יד} וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.
בשעה טובה נולד לאברהם ושרה צאצא משותף, הלא הוא יצחק אבינו. לכאורה נראה שהכל בא על מקומו בשלום, אלא ששרה "תופסת על חם" את ישמעאל, בנו הבכור של אברהם משפחתו המצרית הגר. מה הוא בדיוק עשה שם לא ברור לגמרי, אך לפי המדרש נראה שהוא עסק באחד משלושת החטאים החמורים מכל, עבודה זרה, גילוי עריות או שפיכות דמים. שרה מבקשת מבעלה לגרשו, והקדוש ברוך הוא מרגיע את חששותיו ומנחה אותו לשמוע בקול רוח הקודש המפעמת בקרב אישתו.
כאן עומד למעשה אברהם אבינו בשני ניסיונות, האחד הוא גירוש הגר והשני הוא גירוש ישמעאל בכורו.
ספר בראשית פרק כ"ב:
{א} וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
{ב} וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
הניסיון העשירי והקשה מכולם, עקידת יצחק. אנו מלווים את אברהם אבינו כבר עשרה פרקים (ושתי פרשות), מספיק כדי לדעת כמה הוא חיכה ליצחק, מה הוא היה מוכן לעשות כדי לזכות בו ואילו הבטחות הבטיח לו הקדוש ברוך הוא שיתקיימו ביצחק. והנה אלוקים, שנתן לו את המתנה הגדולה מכולן, מבקש כעת לקחתה ממנו בדרך אכזרית מאין כמוה.
אם יש מישהו שיכול לעמוד בניסיון קשה שכזה, זהו אברהם אבינו. הוא קם השכם בבוקר למלא אחר מצוות השם, ובמשך שלושת הימים ששהה בדרך הרהר במעשה שהוא עתיד לעשות, ובכל זאת לא התחרט ושב על עקבותיו. מבלי לשאול מדוע, מבלי להביע כל מחאה, עלה אברהם אבינו על הר המוריה ועקד את בנו יחידו אשר אהב על המזבח.
יהי רצון שזכותם של אברהם אבינו ושל של יצחק אבינו, שעלה על המזבח כשבראשו תמונה ברורה של עתידו הקרוב, תעמוד לעם ישראל לעולמים.
