בכל שנה כשמגיעים לפרשת חוקת עולה התחושה של תחילת הסוף. סוף ארוך אמנם, כאורכו של חומש דברים, אך בכל זאת, תחילת הסוף.
בפרשה זו אנו נפרדים משתי דמויות ענקיות שליוו אותנו עוד מימי שעבוד מצרים.
הראשונה ממנה אנו נפרדים היא מרים, אחות משה ואהרון. מרים ששמרה מרחוק על משה רבנו בתיבה, שהובילה את שירת הנשים לאחר קריעת ים סוף.
ספר במדבר, פרק כ':
{א} וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם.
מיד לאחר מותה חסרים לבני ישראל מים.
ספר במדבר, פרק כ':
{ב} וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה; וַיִּקָּהֲלוּ, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן.
בהמשך הפרשה אנו נפרדים מאהרון, הכהן הגדול הראשון.
ספר במדבר, פרק כ':
{כט} וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָוַע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.
מיד לאחר מותו מנסים הגויים להילחם בישראל.
ספר במדבר, פרק כ"א:
{א} וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל, דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבִי.
מה שמע "הכנעני מלך ערד"?
במדרש (ברייתא, תענית ט') נכתב כי שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל, משה, אהרון ומרים.
בזכות מרים קיבלו בני ישראל את באר המים שליוותה אותם במדבר. לכן עם פטירתה של מרים "לא היה מים לעדה". זכותו של משה רבנו עמדה לעם ישראל והבאר חזרה ללוות אותם עד שנכנסו לארץ ישראל והיא נגנזה, על פי המדרש, בכנרת.
בזכות אהרון זכו בענני הכבוד שהגנו עליהם ויישרו להם את הדרך במדבר. שמע "הכנעני מלך ערד" שנפטר אהרון ונסתלקו ענני הכבוד, וחשב שאולי כעת ניתנה לו הרשות להילחם בישראל. גם הפעם זכותו של משה רבנו השיבה לעם ישראל את ענני הכבוד.
ומה לגבי משה רבנו? בזכותו זכו בני ישראל במן, אותו מזון מופלא שירד להם מדי בוקר מהשמיים. הבאר, ענני הכבוד והמן ליווי את בני ישראל, בזכותו של משה רבנו, עד שהגיעו לגבולה של ארץ ישראל ונאלצו להיפרד גם ממנו. אבל יש לנו עוד זמן עד סוף חומש דברים...
;){kind=link}