בפרשת השבוע מובאת מחלוקת בין קורח (בן שבט לוי, השבט הקדוש שנבחר לשרת בקודש), לבין משה ואהרון ומכאן שגם הקב"ה, מאחר שכל המינוייים בעם ישראל היו על פי מצוותו.
קורח נתקנא על מינויו של בן דודו אליצפן לנשיאות המשפחתית, והעלה, בין היתר, ספקות לגבי כשרות מינויו של אהרון לכהן.
לאחר שנענשו קורח וכל עדתו, מפורטות כ"ד (עשרים וארבע) מתנות הכהונה שניתנו לאהרון ולבניו עד עולם.
בין היתר הביכורים, פדיון בכורות, הפרשת חלה, חלקם בקורבנות המוקרבים בבית המקדש ועוד.
ספר במדבר, פרק י"ח
{ח} וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן, וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי: לְכָל-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה, וּלְבָנֶיךָ--לְחָק-עוֹלָם
תהו חכמנו מדוע נסמכה פרשת כ"ד מתנות הכהונה לאירועי קורח ועדתו והסבירו זאת על דרך משל.
משל למלך שנתן שדה לאוהבו, מבלי שכתב זאת בהסכם חתום.
בא אדם אחר וטען שאוהבו של המלך לא קיבל את השדה ממנו.
אמר המלך לאוהבו, לא ייתכן שיערערו על כך שקיבלת את השדה שנתתי לך! מיד אכתוב שטר עבור המתנה, אחתום עליו ואביאו לאישור וקיום ע"י הדיינים.
הנמשל? קורח ערער כנגד אהרון על הכהונה. בא הקב"ה ונתן לו כ"ד מתנות כהונה ב"ברית מלח לעולם", באופן שמבהיר לכולם שהקב"ה הוא שבחר באהרון ובניו לכהונת עולם.
ספר במדבר, פרק י"ח
{יט} כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַיהוָה--נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם: בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ.
כשם שהמלח אינו מתקלקל והוא קיים לעולם, כך תתקיים כהונת זרע אהרון ולא תתבטל לעולם.
;){kind=link}